אודליה ארביבהזמר והיוצר מתי שריקי בגלגול הקודם היה רב חובל, אבל בגלגול הזה הוא גרפיקאי , סולן להקת חתונה, מופיע במופע “מתגברים” ויש לו קריירה מוזיקלית שמביאה אור חדש למוזיקה הישראלית .הוא מגמגם אבל באופן פלאי זה נעלם כליל בשירה.
הזמר והיוצר מתי שריקי בן 34 נשוי ואב לחמישה. גר בשבות רחל. בוגר ישיבת שדמות מחולה בבקעת הירדן, גרפיקאי, סולן וקלידן של תזמורת החתונות ‘קומי אורי’ וזה כמובן בנוסף לקריירה העצמאית שלו כזמר.
הרומן שלו עם המוזיקה התחיל עוד בילדות כאשר הדוד מארה”ב הגיע לביקור ובידו מתנה: אורגנית צעצוע…
ההורים של שריקי ראו את האהבה של הילד לנגינה וקנו הביתה פסנתר.
שריקי למד וניגן ואף הופיע בקונצרטים. לאחר הצבא הצטרף ללהקת חתונות כקלידן ועם הזמן הפך לסולן הלהקה.
“המקום החדש של להיות זמר הביא אותי לאסוף את כל השירים שכתבתי לאורך השנים, להלחין אותם ולחלום על אלבום של שירים משלי.”
גרפיקאי ומוזיקה הילכו שניהם יחדיו?
“הרבה לפני שזה מגיע למחשבים, גרפיקה זו אמנות, ואני מתעסק באמנות מגיל מאוד צעיר, מצייר ומאייר, ועם הזמן זה הפך מתחביב למקצוע, כמעצב גרפי של אתרים ובהמשך גם אנימציה ווידאו ארט. ציור וגרפיקה זו גם שפה לבטא את הנפש ללא מילים, ממש כמו המוסיקה ולכן זה מתחבר כל כך.”
משפחת שריקי משפחה בימתית במיוחד, האבא כאמור נגן וזמר האמא כאורוגרפית וגם הילדים שרים ממש מתבקש מופע משותף….
“לעסוק ולהתפרנס מאמנות זה לא קל ותמיד צריך חיזוק ואמונה בצדקת הדרך. לא פעם חשבנו על מופע משותף לנשים בלבד, כאשר אני שר ומנגן ואשתי רוקדת. אולי בעיקר שאנחנו עסוקים כל אחד בתחום שלו – זה עוד לא יצא לפועל.”
מעבר להופעות יחיד של מתן הוא חלק מהמופע “מתגברים” – מופע מיוחד לבני הנוער המספר את סיפורם האישי של אנשים שונים שהתמודדו עם מציאות קשה ומורכבת ועל דרכם להצלחה לאחר ההתגברות על המשבר.
טריו + של מתגברים – אליסף פרץ – בנה של מרים פרץ ואחיהם של אוריאל ואלירז פרץ ז”ל.
איתי פרץ – קטוע רגל ממלחמת לבנון אלוף העולם בריצת מרתון נכים.
שלומי אביטן – מכור נקי לאחר מאסר של 10 שנים בכלא.
שריקי מלווה את הסיפורים של המתבגרים בשירתו ואף משתף את סיפורו ההתגברות האישי שלו .
“אחד הדברים המרגשים שקרו לי בשנים האחרונות. לא משנה כמה פעמים אופיע עם המופע הזה, זה להתרגש כל פעם מחדש. המופע הזה הפגיש אותי עם 3 אנשים גיבורים שעברו תלאות בחייהם וכיום הם מספרים על זה ועל הדרך שהם סללו עד למקום שהם נמצאים בו היום. זו חוויה מטלטלת שצריך לצלוח אותה כל פעם מחדש, יש פעמים שאני חוזר ממופע ומוצא את עצמי מתפרק בבכי, זו חוויה עצומה ואתגר שלא תמיד קל להכיל, אבל התגובות האדירות שאנחנו, שאני מקבל לאחר המופע הזה – מחזקות ומרימות אותי כל פעם מחדש.”
הסיפור האישי של שריקי
“אני מגמגם , הגמגום הוא מחסום פסיכולוגי שאני מתמודד איתו מאז שאני ילד, מגיל 4-5. את רוב שנותי כילד העברתי בשתיקה, כשכולם הצביעו בכיתה פחדתי להצביע ולא להצליח לדבר , בבר מצווה לא אמרתי דרשה, הגמגום השתיק אותי בהמון נקודות בחיים. אני לא יודע להסביר ממה זה נובע, אני מאמין שזה מגיע ממקום של חוסר בטחון. זה פגש אותי מאז שאני ילד, אפילו נעלם לתקופות מסוימות בחיי, אבל ממשיך ומלווה אותי עד היום. הגמגום מגיע במלואו ברגעי לחץ, במקומות חדשים, בהיכרות עם אנשים חדשים. ומצד שני הוא נעלם לגמרי במוזיקה, הוא נעלם גם כשאני במצב “משחק” – כשאני עושה חיקויים של דמויות ועדות, כשאני נמצא לבדי – בעצם בכל מצב שאני לא צריך להיות “אני” הרגיל, ואני בסיטואציה שאני מרגיש בה בטוח לגמרי.”
איזה שיר שלך אתה הכי אוהב?
“אולי אחד השירים הכי בולטים מאלבום הבכורה שלי הוא “אור חדש”, וזה בגלל שהוא אחד השירים האהובים עלי. השיר נכתב באחת התקופות הקסומות בחיי, בשנה בה למדתי ברובע היהודי בירושלים, השנה בה הכרתי את אשתי לעתיד והשנה בה התעצם בי הרצון לנצח את הגמגום בעזרת המוזיקה.”
לנצח את הגמגום? הפסקת לגמגם?
“לא באמת הפסקתי לגמגם נכון, אבל הניצחון הוא היכולת להביע ולהתבטא, גם בדרך אחרת ולא להיכנע למצב בו אני רוב הזמן שותק”.
מה לדעתך היית בגלגול הקודם?
“רב חובל של ספינה גדולה”
את מי היית מזמין לארוחת ערב למה ולהיכן היית לוקח אותו?
“את בן גוריון, הייתי מזמין אותו לשבת בגינה שלי בשבות רחל בבנימין”
משפט לאומה?
“אם יש בפניכם קיר ומחסום – כנראה שמאחוריו מסתתר משהו הרבה יותר טוב”
שוטים:
מאכל: “בורקס”
ילדות: “הרי ירושלים”
תורה: “דרך חיים”
משאלה: “להמשיך ולנצח עם המוסיקה”
תרבוש:“כיף שיש במה לדתיים שעושים תרבות”.