ברכת המזון היא למעשה ברכה אשר מברכים בסיום אכילת לחם בשיעור מסוים, כאשר המטרה היא להודות על המזון שהקב"ה נתן לנו. מדובר על מצוות עשה מהתורה, כמו כתוב בפרשת עקב: "ואכלת ושבעת וברכת את ה אלוקיך" סדר ברכת המזון הוא: ברכה ראשונה היא ברכת הזן, ברכה שנייה היא ברכת הארץ, שלישית בונה ירושלים, רביעית הטוב והמיטיב. את הברכה הראשונה תיקן משה רבנו, כאשר ישראל ירדו למדבר, את הברכה השנייה תיקן יהושע כאשר בני ישראל נכנסו לארץ ישראל, את הברכה השלישית תיקנו דוד ושלמה ואת הברכה הרביעית תיקנו חכמי המשנה. חשוב לדעת כי ישנו נוסח מקוצר של ברכת המזון שנאמר בשעת דחק גדולה.
כמו כן, חשוב לדעת כי ישנם נוסח ומנהגים שונים סביב ברכה זאת המשתנים בין קהילות יהודיות שונות בהתאם למסורת ובהתאם להשפעות ההיסטוריות הייחודיות.
צילום: Pixabay באתר PEXELS
ספרדים וברכת המזון
הספרדים נוהגים לברך ברכת המזון מתוך מסורת עשירה אשר מדגישה את השפה הפיוטית שלהם ואת הניגונים הייחודיים. הנוסח הספרדי כולל שבחים ובקשות ספציפיות. לאחר גירוש ספרד התפשט נוסח התפילה הספרדי בלא מעט מיהודי ישראל כאשר כיום מכונים בני קהילות יוון, איראן, טורקיה, סוריה, עיראק, מרוקו, אלג'יריה, מצרים, הודו, לוב ועוד כבני קהילות ספרד. לפני גירוש ספרד נוסח ספרדי היה שייך לבני ספרד בלבד, אולם לאחר הגירוש שהתפזרו רבים מבני הקהילות, הנוסח הספרי הפך להיות נוסח קבוע של כל בני הקהילות הללו.
נוסח הזימון
קודם כל קיים נוסח בזימון הקודם לברכת המזון. אצל עדות המזרח מתחילים ב: הַב לָן וְנִבְרִיךְ לְמַלְכָּא עִלָּאָה קַדִּישָׁא וכל המסובים יענו שמיים, לאחר מכן המזמן יגיד: בָּרוּךְ (אֱלֹהֵינוּ) שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלּוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ. וחוזר המזמן: בָּרוּךְ (בעשרה: אֱלֹהֵינוּ) שֶׁאָכַלְנוּ מִשֶּׁלוֹ וּבְטוּבוֹ חָיִינוּ.
לעומת זאת אצל האשכנזים נוסח הזימון הוא כזה. המזמן אומר: רַבּוֹתַי, נְבָרֵךְ! ועונים לו כל המסובים: יהיה שם ה' מבורך מעתה ועד עולם. לאחר מכן ממשיך המזמן בנוסח הכולל גם ברשות בעלי הבית או אביו אימו ועוד ועונים לו בהתאם.
מה השינויים שבברכת המזון
שינויים בנוסחי ברכבת המזון בין עדות אשכנז, בין ספרדים ובין תימנים יבואו לידי ביטוי גם בברכות של ברכת המזון, כאשר עיקר התוכן אמנם יהיה זהה, אך יהיו שינויים ותוספות קלות בהתאם לכל נוסח. כך לדוגמא בעדות המזרח יוסיפו בברכת הזן את המילים: : "וְשֻׁלְחָנוֹ עָרוּךְ לַכֹּל וְהִתְקִין מִחְיָה וּמָזוֹן לְכָל בְּרִיּוֹתָיו אֲשֶׁר בָּרָא בְרַחֲמָיו וּבְרוֹב חֲסָדָיו כָּאָמוּר. פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ" ובברכות הרחמן בנוסח זה יהיו יותר ברכות. אצל אשכנזים יוסיפו גם: "במרום ילמדו עלינו" לקראת סוף ברכת המזון.
כל יהודי צריך לברך בהתאם לנוסח שלו ולכן, כדאי לברר מול אביו או סבו, איזה נוסח היה נהוג לברך בביתם. כמובן שתמיד אפשר לקרוא אודות הנושא וכן, אפשר לשאול רב אודות הנוסח הרלוונטי לכם בהתאם לעדתכם.