נושא הגבולות מורכב לנו כהורים, מעבר לכל הסיבות יש גם את האחידות בגישה ההורית, ההורים מגיעים מבתים שונים וצרכים ליצור גישה משותפת חדשה. הפסיכותרפיסטית ענת בן סלמון על גבולות בחינוך ועל הגישה ההורית החדשה.
נושא הגבולות מורכב לנו כהורים מסיבות שונות שכבר כתבנו עליהם במאמרים הקודמים, אחת הסיבות המקשות ביותר טמונה בחוסר האחידות בגישה החינוכית של שני ההורים בנושא הגבולות.
בני הזוג באים כאמור עם אופי אישיותי שונה מרקעים שונים, ממשפחות המוצא שחינכו באופן שונה, עם תפיסות שונות לגבי "מה נכון עבור הילד", אלו נפגשים במרחב החינוכי הפעם כהורים וככאלו דואגים ואוהבים את ילדם בעוצמות עזות ורוצים את הטוב ביותר עבורו. "טובת הילד" הינה המטרה והסיבה לשלום ומלחמה כאחד, מאחר וכל אחד מאיתנו מגיע מבית חינוכי בו גדל אין הוא מכיר אחרת ממה שהתנסה בו כילד בבית הוריו, בין אם החוויית חיים זכורה לו כטובה מאד או נוראית אפילו, זו היחידה ההורית היחידה שבאמת הייתה לו, ולכן לא נותר אלא להביא הביתה את מה שיודע. הפעם לביתו שלו והפעם כהורה לילדו.
אנו רוצים לחשוב לעיתים שאם לא אהבנו את דרכי החינוך של הורינו אנו נהיה "אחרים",
כמה הבטחנו זאת לעצמנו בגיל ההתבגרות וכמובן שמצאנו עצמנו למרות הכל פועלים באופן דומה כאשר נהיינו הורים.
האופן ההפוך לחלוטין היא האופציה השנייה, אך שניהן חוטאות את טובת הילד אותו אנו מחנכים ולו רק בשל סיבה ברורה אחת, אין אנו רואים את הילד שמולנו אלא את הילד שהיינו אנחנו או את ההורה שהיינו רוצים לעצמנו, כך או כך אין זה הילד שלנו שאנו מחנכים, כי ילד זה נולד במקום אחר בזמן אחר ולהורים אחרים, הוא לא אנחנו כשהיינו ילדים והוריו הם אחרים ממה שהיו לנו.
אם זה לא מספיק מורכב אז לילד שלנו יש שני הורים שכל אחד מביא עימו את ביתו. הקושי להסכים על דרך חינוכית חדשה, שלוקחת בחשבון שהילד שמולנו הוא אחר ממה שהיינו אנו, ואנחנו שונים ממה שהיו הורינו, הינו הקושי שבבסיס השבר של הסמכות ההורית שלנו, אנו לא מצליחים להתמודד עם הגבול שבן הזוג שם לעצמו והגדיר מרחב עבור בננו אם אנו חווים צורך בגבול אחר עבורנו, אנו מתקשים להתמיד בכללים שבת הזוג שמה אם אין אנו רואים את הרציונאל שלהם, וכל אחד מאיתנו בטוח ואכן חושב על טובת הילד, הדברים הכי בעייתיים קורים בדרך כלל מתוך אהבה הורית ולא בשל החוסר שלה. כשההתמדה והאחידות היא כה משמעותית בחינוך הילד.
בואו ננסה להסתכל על הילד שמולנו מה הוא צריך ומה אנו יכולים לאפשר לעצמנו בהתאם לצרכיו בטווח הארוך, ננסה לראות את האחר שהוא ולא להשליך אוטומטית את החינוך היחיד שאנו מכירים, וכזוג נחשוב שלא המאבק על דרך של מי יותר נכונה הוא העניין פה אלא באיזו דרך נוכל להסכים ללכת יחד כדי לסלול מסלול ייחודי לילד הייחודי שילדנו.
ענת בן סלמון – מייסדת רותם האקדמיה היישומית להכשרת מטפלים בנפש האדם והמשפחה.
5172*