אחד הנושאים הבסיסיים והמורכבים בגידול וחינוך הילדים הוא נושא הגבולות. ענת בן סלמון – פסיכותרפיסטית ומדריכת הורים, בסדרת מאמרים על גבולות בתהליך החינוך.
אחד הנושאים הבסיסיים ויחד עם זאת המורכבים ביותר שהורים עסוקים בו בתהליך גידול ילדיהם הוא נושא הגבולות. כל זוג הורים שפגשתי לאורך יותר מעשור בעבודתי מול הורים דיבר על קושי בנושא הגבולות, לעיתים זה התמקד בנושא הצבת הגבולות, לעיתים קרובות אף יותר בנושא שמירה על הגבולות שהוצבו, כך או כך נושא הגבול נשאר הנושא שמהווה קושי גדול עבור ההורים, ויתרה מכך כאשר מודעותם של ההורים מתעצמת באשר למשמעות וההשפעה של נושא הגבולות על התפתחות אישיותו של הילד והיחסים בינו לבין הוריו ובינו לבין אחרים בחייו מכאן ולאורך כל התפתחותו.
אז למה כה קשה לנו עם הנושא?
בסדרת כתבות הקרובה אנסה להציע מספר סיבות לקושי ומתוך כך תקוותי שגם התחלה של חלק מהדרכים להתמודד עימו.
המילה גבול טומנת בתוכה משמעות שנחווית אצל רבים שלילית מאחר והורה חווה את עצמו כמגביל שמתקשר אצלו לעיתים כ "רע", זאת בעיקר כי תגובתו של אדם לכך שהוא מוצא את עצמו במציאות שלא הכל אפשרי ללא הגבלה הינה תגובה של תסכול.
אצל ילדים התסכול מתבטא בעצב, בבכי, בחוסר שביעות רצון, ירידה במצב רוח…
ואצל מבוגרים…גם.
אף אדם לא אוהב להרגיש שאי אפשר זאת או אחרת, הפנטזיה היא שאין הגבלה על כלום ואני כל יכול, מפגש עם המציאות שהיא אחרת לכך הינו מתסכל ולעולם יישאר כזה. כאשר הורה ניצב מול תיסכולו של ילדו הוא חווה תחושת אשמה שהוא אינו יכול לאפשר לפנטזיה זו להימשך ובכך הופך את ילדו לעצוב, דבר שכהורה היה רוצה להימנע מכך, יתרה מזו אף למנוע ממנו עצב מכל גורם אחר. הורים רבים מתוך אהבה ללא גבולות לפרי יצירתם מתקשים להיות אלו שגורמים לילדיהם תסכול, ומספקים את רצונו לעיתים באופן כזה שגורם להם לתחושה שהילד לא מתוסכל על ידם לעולם ובכך נמנעים מתחושת האשמה הקשה שבלתת לילדם להיות עצובים. הורים אוהבים אלו לא מודעים באותה העת שבטווח הארוך אינם הם מיטיבים עם ילדם כלל וכלל. ילד שלא מתמודד עם תסכול ברמה מסוימת שמותאמת לגילו ויכולותיו ההתפתחותיות גדל להיות ילד ללא כלים להתמודד עם התסכולים שהעולם שמחוץ לבית הוריו עתיד להציב בפניו, וחש חרדה מפני מצב זה.
הילד פוגש את זה לראשונה כאשר אין ביכולת ההורה לספק את רצונו באופן לו רגיל אותו הילד, או כאשר מבטא רצון זה בגן הילדים לראשונה, ובכל מצב שבו אין ההורה הוא היחיד לסיפוק צרכיו. ישנה חשיבות גדולה להבהיר את מושג הגבול להורים כך שיוכלו לחשוב עליו כאל משהו שמועיל עבור התפתחותו המיטבית של הילד, גבול אינו דבר רע, גבול הוא קודם כל דבר שמגן ושומר על האדם, לדוגמא אם נחשוב שאדם הולך על גשר ואין מצדיו מעקה האם ירגיש בטוח ללכת עליו כדי לעבור ממקום למקום? גבול אינו דבר חוסם הוא ראשית כל דבר שמאפשר מרחב בתוכו. מכאן ועד כאן אני יודע שזהו מרחבי, גבול מאפשר התמצאות היכן אחד מתחיל ואחר מסתיים וככזה נותן תחושה של ידיעת העצמי ומרחבי האישי, כאשר יש לי גבולות, אני יודע מי אני ומה מרחב תנועותיי ופעולותיי ובכך מתאפשרת לי בו בזמן גם תחושת ביטחון וגם תחושת חופש. חופש בתוך מרחב מוגבל.
הורה שמעריך גבולות כמאפשרים מרחב גדילה לא ירגישו שהם הורים שעושים עוול לילד בכך שמפגישים אותו עם גבול. הם ירגישו הורים ששומרים על הילד ומאפשרים לו חופש ומרחב להתפתחות בעולם.
בשבוע הבא נמשיך את הרחבת מושג הגבול…
ענת בן סלמון – פסיכותרפיסטית ומדריכת הורים
050-422-8189
