כתב תרבושל"ג בעומר והמדורות, אומנם חג חוויתי אבל קצת מלחיץ. בין העשן לחשש מהשירפות, אפשר להרגע עם מוזיקה טובה והפעם – תזמורת מכבי האש – מדורת השבט.
נתחיל בוידוי , יש לי פחד מאש. בשנים האחרות אני מתגברת ונעשית גיבורה אמיתית. הכי קרוב לאש שלי זה לקחת, בלית ברירה, את הבן חמש שלי למסיבת גן . כשהמרחק שלי מהגיצים ומהמדורה עצמה בטח ברור לכם.
משערת שאני לא היחידה שכל סוף ל"ג בעומר נושמת לרווחה כששום שריפה לא פורצת.
גם השנה אעשה את הגיחה הזאת כדי לא להנחיל לבני הקט שום פחד, (בכלל זה טיפ מצויין שליד הקטנים שלנו אנחנו תמיד אמיצים וגיבורים וחובה להסתיר את הפחדים).
טוב אז אחרי שדברתי על עצמי הגיע הזמן לדבר על הלהקה שאני הכי נמסה, שרופה ועוד הגדרות גרופיות כאלה ואחרות.
מניחה שרק אחרי שתרכשו ותשמעו אותם תבינו שאין דבר יותר קסום מופלא, יצירתי מהדבר הזה.
אז לרגע אעשה לכם סדר , מדובר באנשים מוכשרים שמנגנים ושרים (חלקם אולי יהיו מוכרים לכם מהרכבים נוספים ואחרים) .
מפעיל הלהקה הוא רני אבישר, שמפעיל את ההרכב הזה בצורה כשרונית ומקצועית . השירים הם בעברית ונשמעים בהרמוניה כובשת שדורשת שישמעו אותה שוב ושוב . (מסביב למדורה אבל גם בלעדיה).
בחרתי בשיר אחד שכדאי שתשמעו, תצטרכו לסמוך עלי ולחפש להשיג גם את השאר "שובי, כדאי לך", "שינגנו עלינו בעולם" וכמובן את "גיבורי ילדות".
ובקשר למדורות, לא משנה לי מתי תעשו אותם (מוצ"ש ראשון או שני , כהלכתו במועד או לא במועד) אבל דבר אחד תבטיחו לי – תשמרו על ילדכם ותזכרו שסמי הכבאי זה דמות דמיונית.
אה, והדבר השני והחשוב – תעשו לעצמכם טובה ותשמעו את יתר השירים שלהם.