גיל ההתבגרות של הילד הופך לגיל ההתגברות של ההורים. ענת בן סלמון פסיכותרפיסטית ומדריכת הורים בסדרת כתבות על הגיל המשמעותי וההתמודדות של ההורים והילדים גם יחד.
גיל ההתבגרות וההתגברות של ההורים על אתגריו, גיל העשרה המורכב והמיוחד ביותר, המעבר המשמעותי והמבלבל ביותר הראשון שחווה הילד הצעיר שהופך בהדרגה בפועל, אך בין לילה בחוויתו האישית לנער מתבגר.
אז מה עובר על הילד הצעיר שעד לפני כמה ימים היה חיבוקי של אבא ואמא, רך, עדין יותר, ילדי יותר, והיום קם בבוקר שונה לגמרי ממה שהכיר בעצמו. ההתפתחות המינית ההורמונלית שמתחילה לתת את אותותיה בצמיחת השיער במקומות חדשים, שינויי הקול אצל הזכר והתפתחות נשית בהתאמה, מפתיעים את הצעירים לא פחות ממה שאנו כהורים יודעים לתת עליו את הדעת.
לנו נראה שאנו מתקשים לעכל ולהכיל את השינוי שעובר ילדנו, אך שוכחים אנו לעיתים קרובות שהטלטול שאנו חווים את חלקו מבחוץ, קורה בסערה עוצמתית רבה הרבה יותר בתוך גופו ונפשו של הילד, בלי שלרוב יודע להבין את משמעותו, עוצמתו, וסיבותיו, וכמובן שאין מתוך מצב כזה לילד שום יכולת להתמודד נכון עם מה שעובר עליו, ובטח שלא לווסת את החלקים הפיזיולוגיים וההורמונליים המשתלטים על הווייתו בלי שירגיש שליטה על כך, ולפעמים בכלל לא מודע למה שקורה לו ואין לו מילים לסמל את החוויה ובכך להרגיעה.
כאשר אנו ההורים מנסים להבין מה עובר על הבת שלנו שמצב רוחה משתנה בקיצוניות מדי שעה בערך, כאשר מוצאים אנו אותה מאחורי דלתה הסגורה בחדרה במשך שעות ומתמלאים אנו חרדה שאין אנו מכירים יותר את עולמה כפי שנהגנו כאשר הייתה משתפת אותנו בכל צעד ומחשבתה כילדה, אנו ממוקדים בעצמנו באופן טבעי ומנסים להתמודד עם הריחוק מחד ועם החרדה של עצמנו מאידך, אך אותה ילדה שלנו בו בזמן חווה שינויים בגופה, שלעתים אין היא מוכנה להם, מחשבות ורגשות חדשים שמציפים אותה ולא תמיד ברור למה מה פשרן ומה עליה לחשוב על רגשות ומחשבות אלה עצמן, היא מבולבלת מבלי שתדע להגיד שמה שחווה זה בלבול והסערה מציפה ומעיפה אותה מבלי שתדע לאן הרוח הזו תזרוק אותה בעוד דקה.
כל אלו הינם סממנים של השינויים ההורמונליים הפיזיולוגיים המאפיינים את תחילת גיל ההתבגרות שמתחילה אכן באופן הבולט ביותר עם התפתחות מינית פיזית. במקביל, סערה זו חולפת לה גם על התפתחות קוגניטיבית, רגשית וחברתית, בגיל זה התפקודים הקוגניטיביים מואצים והחשיבה עוברת ממקום קונקרטי יותר שמאפיין גיל הילדות לחשיבה סימבולית אבסטרקטית יותר.
יחד עם זאת המוח האחראי לתפקוד קבלת ההחלטות טרם סיים את התפתחותו ולכן הרבה פעמים אנו עשויים לחוות פער בין השיח של המתבגרים שהופך להיות לפילוסופי מאד ושאלות של מה משמעות החיים ומשמעותי בעולם יהיו השאלות הרווחות ובו בזמן אנו עשויים לראות התנהגויות אימפולסיביות שאנו מהצד לא נבין כיצד הפילוסוף שהיה פה לפני דקה עושה מעשה כה חסר חשיבה מראש??
מוכר??
כל אלו ועוד רק חלק מהחוויות שההורים מתארים כמבלבלות אותם ההורים, וחלקיק ממה שחווים ילדנו בתקופה שאנו ההורים תופסים את הראש ומנסים להבין מה קורה פה ומה עלינו לעשות או לא לעשות כדי להביו את ילדנו המתבגרים כבר…וכיצד לשמור עליהם מאחר ומיד אנו מרגישים שהם נתונים למצבי סיכון.
עלינו להגן עליהם מפני עצמם…או עלינו מפניהם? או שניהם יחד?
בשבוע הבא נמשיך לחקור את ההתמודדות ההורית השונה מאד עם המתבגרים מזו של ההורים לילדים צעירים יותר…
ענת בן סלמון – פסיכותרפיסטית ומדריכת הורים.
מנהלת המרכז הטיפולי כלים שלובים
ומייסדת רותם – האקדמיה היישומית להכשרת מטפלים בנפש האדם והמשפחה.
