אסון אירוע קריסת החניון הוא רק חלק משורת תאונות עבודה קטלניות שאירעו במהלך המחצית הראשונה של שנת 2016 ובהם נהרגו 28 עובדים, מתוכם 16 עובדים שהועסקו בענף הבנייה ונפצעו אלפים. עו"ד יהונתן מרסיאנו, המתמחה בנפגעי רשלנות ונזיקין טוען כי תאונות עבודה אינן גזירת גורל ומסביר אילו זכויות מגיעות לנפגעים.
צילום הוידאו של אירוע קריסת "אולמי ורסאי" במהלך אירוע חתונה עדיין צרוב בזכרון, והנה – שוב אנו עדים לאירוע קריסת מבנה מאסיבי, שגורם לאבידות בנפש, ולפציעתם של עובדים רבים שעבדו באתר בניית החניון.אירוע קריסת החניון הוא אירוע חריג בהיקפו מבחינת כמות ההרוגים (אשר מניינם, למרבה הצער, מוסיף לעלות), אך הוא איננו אירוע בודד. במהלך המחצית הראשונה של שנת 2016 בלבד, נהרגו 28 עובדים בתאונות עבודה קטלניות, מתוכם 16 עובדים שהועסקו בענף הבנייה.
טרם נערכה בדיקה מדוקדקת בדבר הנסיבות שהובילו לקריסת החניון, ויש להניח כי דו"חות חקירה ובדיקה ייכתבו על ידי מספר גורמים מקצועיים ומשרדי ממשלה. עד לבירור הנסיבות המדויקות שגרמו לקריסה, לא ניתן להצביע על הגורם הספציפי שגרם לאירוע הקריסה, אולם הגורמים אשר כנגדם מוגשים כתבי תביעה, בדרך כלל, באירועים של קריסת מבנה, יכולים להיות כל המעורבים בבניית האתר, לרבות חברת הבנייה, הקבלנים וקבלני המשנה, מפקחי הבטיחות, גורמי התכנון והמהנדסים השונים, ובמקרים מסוימים ייתכן ותתקיים עילת תביעה גם כנגד וועדות הרשות המקומית ומדינת ישראל.
צריך לזכור שהנתונים המזעזעים בעניין מספר הנספים בתאונות עבודה, מתייחסים למקרי מוות בלבד, ואינם כוללים מאות ואלפי תאונות עבודה בשנה, אשר מותירות מאות ואלפי עובדים שסובלים מנכויות לצמיתות, ומפציעות בדרגת חומרה שונות. תאונות כתוצאה מנפילה מגובה (ממנוף, פיגום או אפילו סולם), פציעות במפעלים ובתעשייה, ואפילו תאונות עבודה במשרד כתוצאה מנפילה או החלקה, הנן עניין שכיח, חרף תקנות והוראות בטיחות שהוצאו מטעם משרד התמ"ת במהלך השנים.
לצד תאונות העבודה, יש לזכור כי מדי שנה נפגעים עשרות עובדים בישראל במחלות מקצוע שונות, הנגרמות מתנאי עבודתם, כגון מחלות סרטניות, מחלות פרקים, פגיעה בשמיעה, הרעלות כתוצאה מחשיפה לחומרים מסוכנים ועוד.
תאונות עבודה ומחלות מקצוע אלו אינן גזירת גורל, ומקורן, לרוב, בכשלים ובטעויות שנבעו בשל אי מתן הנחיות בטיחות נאותות או בשל אי פיקוח על אכיפתן, בשל אי אספקת אביזרי בטיחות לעובדים, בשל אספקת ציוד לקוי, בשל עבודה בסביבת עבודה עתירת סיכונים ועוד.
נפגעי תאונות עבודה, זכאים לקבל מהמוסד לביטוח לאומי פיצוי בגין ימי היעדרות כתוצאה מתאונת העבודה ("דמי פגיעה"), וכן זכאים להגיש תביעה לקביעת נכותם כתוצאה מתאונת העבודה, ובמידה ונקבעה להם נכות בשיעורים המזכים, לקבל מענקים או קצבאות נכות למשך כל חייהם (בהתאם לשיעור הנכות שתיקבע).
במקרי מוות כתוצאה מתאונת עבודה, יהיו זכאים בני משפחתו של הנפטר והתלויים בו לקצבאות תלויים ולמענקים השונים הקבועים בחוק.
בנוסף לזכויות הנפגע/ שאיריו מול המוסד לביטוח לאומי, אם נגרמה תאונת העבודה כתוצאה ממעשה או מחדל מצד המעביד או צד ג', או כתוצאה מתאונת דרכים, זכאי הנפגע להגיש תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף, כנגד הגורם שגרם לנזקו או כנגד חברת ביטוח החובה.
לעובדים רבים במדינת ישראל קיימות פוליסות פרטיות, כגון ביטוחי תאונות אישיות, ביטוח אבדן כושר עבודה, ביטוחים סיעודיים ושיקומיים וכיו"ב. במקרים רבים יהיה זכאי העובד לפיצוי נוסף בגין פציעתו / נכותו, גם מהפוליסות הפרטיות שברשותו, בהתאם לתנאי הפוליסות הספציפיות.
מאחר וקיימים גורמים רבים אשר כנגדם ייתכן ומתקיימת עילת תביעה, מומלץ בכל מקרה של תאונת עבודה/ מחלקת מקצוע, להתייעץ עם עו"ד מתחום הנזיקין, העוסק בתחום נזקי הגוף.
עו"ד יהונתן מרסיאנו מייצג נפגעי רשלנות רפואית ונפגעי נזקי גוף כתוצאה מתאונות עבודה ותאונות דרכים.
