כתב תרבושהמדינה מוכת הלם, בלבול, צער וחרדה איומה בעקבות אסון בנחל צפית שגבה את חייהם של 10 בני נוער, שרק החלו את חייהם. כיצד נסביר לילדנו את חוזקת איתני הטבע שלעיתים הופכים את חיי היום יום לאסון בלתי נתפס?
המדינה מוכת הלם, בלבול, צער וחרדה איומה בעקבות אסון בנחל צפית שגבה את חייהם של 10 בני נוער, שרק החלו את חייהם. בימים אלה, מתקשים אנו ההורים להכיל את גודל התדהמה, ועוד יותר מתקשים אנו למצוא דרך לתת הסבר כלשהו לילדנו הצעירים שחווים את עוצמת הרגשות שסביבם ומתקשים להבין. ילדנו הרי בטוחים שאנו ההורים חזקים מכל כוח אחר. הם זקוקים לביטחון זה כדי שנפשם הצעירה תוכל להתפתח בתחושת מוגנות וביטחון בשלבים ראשוניים של חייה. כיצד נסביר לילדנו את חוזקת איתני הטבע שלעיתים הופכים את חיי היום יום לאסון בלתי נתפס?
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו עכשיו לדף הפייסבוק של "תרבוש – תרבות ופנאי לציבור הדתי"
יתכן והסיבה לכך שאנו מתקשים להעביר לילדנו מסר, שמכיל בתוכו תכנים עצמתיים כמו גודלם וכוחם של איתני הטבע הינה בכך שאנו לא מצליחים להכיל עובדה זו בתוכנו. בחיי היום יום, אין אנו עוצרים לחשוב על עצמתם של איתני הטבע, שכן אנו עסוקים מאוד באתגרי החיים הקונקרטיים והעכשוויים, שנוגעים בנו ובחיינו בכל רגע ושעה.
כשאנו מטיילים ומתבוננים סביב, אנו פוגשים את הטבע במלא הדרו, יופיו וגודלו ומתפעלים ממנו. כאשר יורדים בדרך סדום לים המלח, מביטים באחד מפלאי העולם הטבעיים. כמה אנו נותנים אז את את דעתנו על גודל עוצמתו וכוחותיו? עד כמה זה נגיש לנו לחשוב על עוצמות שאין לנו כל שליטה עליהם, ורק חזאים יכולים וגם זה בקירוב לחזות את השפעתו עלינו ביום יום? המציאות של חיינו הינה נרחבת ובעלת מימדים רבים מורכבים ולעיתים קרובות מדי קשה לנו להכיל ולחשוב את המשמעות הרחבה של השפעות הטבע עלינו כבני אדם.
כאשר מתרחש אסון טבע בסדר גודל ומשמעות שמקבל דרך התקשורת או כשנוגע רגשית בעוצמה חזקה כמו אסון נחל צפית, נמצאים אנו כחברה והן כל משפחה והפרטים בה במפגש מטלטל, מעורר בלבול, הלם, חרדה וניסיון להכילו. אווירה זו פוגשים ילדנו הצעירים בדרכים שונות, ועלינו כהורים לחשוב כיצד לתווך להם את המתחרש הן ברמה הרגשית, הן ברמת העובדות, כך שמצד אחד יבינו את האווירה שסביבם אך בו בזמן בניסיון להרגיע את החרדות המתעוררות. משימה לא פשוטה כלל, והופכת לעוד יותר מורכבת כאשר אנו עצמנו עוד טרם עיקלנו והכלנו זאת במידה מרגיעה. אז כיצד נאזן בין הסבר שייתן ארגון וסדר לחווית האווירה שסביב ילדנו, לבין להרגיע אותם לא לחשוש מהטבע מעבר למתרחש ולהרגיש בטוח?
ראשית חשוב להתבונן מה הילד מביא עימו בימים אלה? האם שוחחו בגן ובבית הספר על המתחרש וכיצד הוא הבין את ההסבר, במידה וההורים יודעים שערכו שיחה במסגרת החינוכית, יש לשאול את הילד על מה שוחחו וכיצד מבין ומרגיש עם הנושא. חשוב לזכור שלעיתים הילדים לא מיד יביאו את החרדות אם ישנם, אם לא ניפתח להם אפשרות לשוחח עליהן, אם הילד יגיב ברוגע, אין ללחוץ עליו להביע רגשות שלא מעוניין, בשלב הזה הוא כבר יודע שיש לכך מקום ואפשר להביע בזמן ובמידה שירגיש שמתאים לו. אפשרנו מרחב בטוח לחשוב ולדבר על הדברים, לשאול שאלות ולא לחשוש להביע רגשות ופחדים. במידה והילד אומר שמפחיד לו לדבר על מה ששמע, ניתן להרגיע אותו ולומר שלעיתים דווקא כשמפחיד כאשר מדברים הדברים נראים הרבה פחות מבלבלים והפחד יכול להחלש.
רוצים להישאר מעודכנים? הצטרפו עכשיו לדף הפייסבוק של "תרבוש – תרבות ופנאי לציבור הדתי"
ראשית יש לומר לו שזה מאד טבעי לחשוש במצבים כאלה עוצמתיים וזה קשה לכולם, ולגיטימי ונורמלי שעוצמת הרגש הינה חזקה מהרגיל ואף עצמה מבהילה. יש לברר מה מהדברים מפחידים אותו כרגע ולתת מענה ברור כיצד אפשר להרגיש בטוח יותר, לוודא שהילד מרגיש שהוא יודע שישנם הרבה דברים שאפשר לחזות ולתכנן מראש ויש הרבה מאד מקומות ודברים שיש לנו מידה גבוהה של שליטה ויש כאלה שפחות ואנו כהורים עושים כל מה שצריך כדי להגן ולהבטיח את בטחון כולנו. חשוב שהילד ירגיש מוגן גם כאשר חושב על דברים שנראים לעיתים עוצמתיים מדי עבורנו אך גם שירגיש שהוא חי במציאות ולא מנסים להסתיר ממנו את המציאות האמיתית שחי בתוכה. יחד עם זאת חשוב להתאים את השיח לגיל הילד וליכולתו הרגשית להכיל את המידע בזמן נתון, להיות קשובים לשפת גופו ומידת היכולת של המיכל הנפשי שלו לשאת בכל זמן של שיח ועיסוק בנושאים מורכבים.
שנדע ימים פחות עוצמתיים בקושי.
ענת בן סלמון – מדריכת הורים ופסיכותרפיסטית
מנהלת המרכז הטיפולי כלים שלובים ומכללת רותם.
