ערב גבורה יהודית התקיים במכללת תלפיות לחינוך המציינת 80 שנות חינוך בהשתתפות יו"ר זק"א, יהודה משי זהב, גיבור מלחמת לבנון השנייה, ד"ר עשהאל לובוצקי, תורמת הכליה אילנה דרור, המדליסטית הפארלימפית, מורן סמואל והרצל ביטון, הנהג הגיבור שהציל את חיי נוסעיו וזכה להדליק משואה ובהנחיית יוסי אלפי.סמואל:"מאמינה בחינוך ללא האות נ' קרי "חיוך".
במכללת תלפיות לחינוך בחולון התכנסו בוגרות ותלמידות המכללה לציין את ערב פתיחת אירועי ה-80 של המכללה החוגגת 80 שנות חינוך והכשרת מורים. באירוע נכחו ראש העיר חולון, מוטי ששון, ראש המכללה, בנימין בהגון, מנכ"ל המכללה קותי אורן, המנכ"ל הקודם יעקב סולר, נשיא מכללת שאנן, ד"ר יחיאל פריש וחברי הצוות האקדמי והמנהלי במכללה. את האירוע הנחתה דיקאן הסטודנטים אשרה דויטש שסקרה את פעילותה החינוכית של המכללה.
את הערב פתח ראש המכללה בנימין בהגון שתיאר את החיבור בין גבורה יהודית לחינוך:"גבורה היא התוכן של היהדות ושל עולם החינוך, אי אפשר לקיים חיים יהודיים ולחנך, אם חסר הרצון או היכולת להשתמש במידת הגבורה בדרגה הגבוהה ביותר, הגבורה איננה רק בשדה הקרב אלא בחיים היום-יומיים".ראש העיר חולון, מוטי ששון ציין את שיתוף הפעולה הפורה עם ראשי המכללה המשתפים פעולה עם הקהילה העירונית המקומית בפעילות חינוכית קהילתית".
החלק המרכזי של האירוע המרגש כלל פאנל גבורה יהודית לחג החנוכה בהשתתפות יו"ר זק"א, יהודה משי זהב, גיבור מלחמת לבנון השנייה, ד"ר עשהאל לובצקי, תורמת הכליה אילנה דרור, המדליסטית האולימפית, מורן סמואל והרצל ביטון, הנהג הגיבור שהציל את חיי נוסעיו וזכה להדליק משואה ובהנחיית איש התיאטרון והסופר, יוסי אלפי.
לפני הפאנל הוקרנו סרטים על פועלם של המשתתפים. יהודה משי זהב סיפר על המעבר שלו מעולם נטורי קרטא לחיבור עם כל חלקי עם ישראל:" בפיגוע בקו 405 בשנת 89', שבו נרצחו 14 ישראלים ראיתי את החללים ואת צעקות השבר של הפצועים והבנתי שאל מול השכול כל הויכוחים הפנימיים בעם ישראל הם פאסה ואין הבדל בין אדם שנהרג בפיגוע לבין חייל בצבא.שם התחיל השינוי וההבנה שצריך לחפש את המחבר בעם".
המדליסטית הפאראלימפית, מורן סמואל תארה בהתרגשות את רגע הזכייה במדליית הארד כאשר בנה ארד יושב על ברכיה.סמואל ציינה כי היא משייכת את השאיפה להישגיות שלה לדרך החינוכית שהתוו הוריה שחינכו אותה באופן מעורב אך לא מתערב וציינה כי בעיניה הדרך החינוכית הינה חינוך ללא האות נ' קרי "חיוך" וחינוך מתוך אהבה ואמונה עצמית גדולה".
ד"ר עשהאל לובוצקי תאר את המפנה שעבר בעקבות מלחמת לבנון השנייה וההחלטה שקיבל להפוך לרופא בעת ששקה בשיקום חודשים ארוכים:"אני מאמין שכל מי שיכול צריך לתרום, וחשבתי שדווקא אני מתוך ההתנסות שעברתי לאחר הפציעה אוכל להתחבר לכאבים הפיזיים והנפשיים של המטופלים וזו השליחות שלי".
אילנה דרור סיפרה כי חודש לאחרת תרומת הכליה חזרה לרוץ וכיום היא משתתפת בתחרויות ריצה של עשרה קילומטרים: "אני בריאה לחלוטין ושמחה שהייתה לי הזכות להציל חיים, של אדם שלא הכרתי אך הפך כיום לבן משפחה, התרומה היא זכות גדולה עבורי".
הרצל ביטון ריגש את הקהל עם סיפור ההתמודדות הפיזית עם המחבל שניסה לפגע בנוסע קו האוטובוס 40 בו נהג:" למרות ששתתתי דם מהדקירה הרגשתי חובה להציל את הנוסעים שלי וקיבלתי כוחות להילחם בו, המחבל עבר בין הנוסעים ודקר אותם אחד אחד במברג, הבנתי שאנחנו עומדים לפני טבח, טלטלתי את האוטובוס על מנת לעכב אותו ואז בלמתי בפתאומיות, תפסתי אותו ועפתי יחד איתו מהאוטובוס למדרכה שם הצלחנו לנטרל אותו".
