בטקס מרגש שנערך אמש במכללה האקדמית לחינוך תלפיות הוענקו 12 אלבומי הנצחה למשפחות שכולות. במפגש שהווה את השיא של פעילות שנתית להנצחת יקיריהם. את הפרוייקט יזם ראש מכללת תלפיות, בנימין בהגון שהינו אב שכול לנועם בהגון ז"ל, לוחם שריון שנפל במהלך פעילות מבצעית ברצועת עזה והוא כולל גם ביקור של הסטודנטיות בקברים שאין להם "פוקד" בבתי העלמין.
חינוך לזיכרון. ראש מכללת תלפיות, בנימין בהגון הינו אב שכול. בנו נועם בהגון ז"ל, לוחם שריון נפל בפעילות מבצעית סמוך לדוגית שבחבל עזה, כשהטנק שלו עלה על מטען רב-עוצמה בשנת 2003. מאז ועד היום עוסק בהגון האב בהנצחת בנו ובחינוך לשימור זכר נופלים נוספים ובעיקר כאלו שנפלו על הגנת המולדת לפני שנים רבות ומספר הדואגים לשימור זכרם הולך ופוחת.
במסגרת זו מפעילה מכללת תלפיות לחינוך בחולון מערך פעילות מגוון לקראת יום הזיכרון תחת השם "אמץ חלל".אמש הגיעו בני המשפחות השכולות למכללה ובטקס מרגש הוענקו להם אלבומי ההנצחה. הסטודנטיות שלמדו במהלך השנה את גבורתם של הנופלים נשאו דברים לזכרם. בין המשפחות השכולות שהונצחו השנה בניה רובל לוחם חטיבת הצנחנים שנפל ברצועת עזה במבצע "צוק איתן", וחברו גיל בסון מיחידת "יהלום" שנהרג גם הוא במבצע, מאיר אלגריסי ואילן טל טאוסיג שנפלו בלבנון בשנות ה80, אבי ברזילי שנרצח בפיגוע הדמים בצומת מגידו, שרעבי גיל, אלנתן שכטר, מליק יצחק, סנאני אבנר, כהן שלומי, עידן ארז, אבי ברזילי ונדב רוטברג.
במסגרת הפרוייקט המופעל במהלך כל חודשי השנה במכללת תלפיות נפגשות הסטודנטיות עם משפחות הנופלים, אוספות מידע על חייהם ופועלם ומכינות אלבומי הנצחה המביעים את פועלם ומספרים את סיפורי הקרבות. במסגרת הטקס הופיעה גם "מקהלת השכול והתקווה" המורכבת מקרובי משפחה של חללי צה"ל.
בהנהגת דיקאן הסטודנטים, אשרה דויטש וד"ר דינה שקולניק דואגות הסטודנטיות במכללה לפקוד את בתי העלמין הצבאיים בדגש על נופלים אשר נלחמו ונהרגו למען הקמת המדינה אך אין מידע על צאצאים או בני משפחה כלשהי שבאים לפקוד את קבריהם, או שהוריהם מבוגרים מדי ואינם יכולים לעשות זאת. הסטודנטיות לומדות את סיפור נפילתם של החללים מגיעות לקברים, מדליקות נרות נשמה, מניחות פרחים על המצבות ודואגות לספר את סיפור גבורתם ונפילתם של מי שנתנו את חייהם עבור הקמת המדינה אך נותרו ללא איש שיזכיר את פועלם.
ראש המכללה, בנימין בהגון: "היוזמה התחילה מתוך רעיון חינוכי להכשרת מורים. אני מאמין שמורה שעבר חוויה חינוכית ילמד אותה הרבה יותר טוב מאשר מורה שלא חווה את האירוע בעצמו, במיוחד כאשר מדובר בהנצחת חללי צה"ל".
"הפרויקט מעבר לצד הערכי והציוני שבו מהווה הכנה מקצועית לגיבוש תפיסת עולם יותר עמוקה ורגשית של הסטודנטיות כלפי נושא יום הזיכרון שאותם הן אמורות ללמד בכיתות לאחר הסמכתן כמורות"הוסיף בהגון.
