בחלוף שישה חודשים מאז הקמת הממשלה הנוכחית, נראה שהפתרון למשבר הדיור אינו קל ופשוט כפי שהיה נדמה.
שוב מורד מהבוידעם רעיון לפתרון "אינסטנט" של משבר מחירי הדיור: לייבא יצרני דירות (קבלנים) מסין. שיטה מוכרת, ידועה ונוחה במקומותינו להתחמק מאחריות היא לזרוק אותה על מישהו אחר – ציבור הקבלנים במקרה הזה. כך גם נהוג לעשות כאשר נתקלים בבעיה מורכבת. פתרון הבזק מספק על הדרך "אופיום להמונים" והרגעת הלחץ הציבורי, וגם, לכאורה, פתרון: הנה, הקוסם הסיני בדרך. העובדה שמקור פרנסתם של עשרות אלפי ישראלים ייגדע וזכויות יסוד יירמסו לא ממש מרגשת את מי שחשבון הבנק שלו מוזן מהקופה הציבורית הנדיבה, והמושג "קשיי פרנסה" זר לו.
האומנם הקבלנים הם החוליה החלשה שבגללה נסקו מחירי הדירות? אם אכן קבלני הבניין בישראל אינם מסוגלים לספק את ההיצע הנדרש, כיצד יסבירו מקבלי ההחלטות שאותו ציבור קבלנים הכפיל את קצב הייצור מ-42,380 יחידות-דיור בשנת 1990 ל-83,510 בשנת 1991?
מי שיבחר לא לבלוע את הגלולה בעיניים עצומות, אינו יוצא פטור בלי לשאול את השאלות המתבקשות:
האם החברות הסיניות ירכשו את הקרקע באותו מחיר מופקע ושערורייתי בו רוכשים אותה הקבלנים הישראלים? האם הן יתמודדו באותם מכרזים ובאותם תנאים? האם החברות הסיניות ישלמו את המיסוי האדיר וההיטלים השונים על הדירות, המסתכמים במאות אלפי שקלים לדירה ממוצעת, ובמיליוני שקלים לדירות יוקרה? האם החברות הסיניות יעסיקו אך ורק עובדים ישראלים ויימנע מהם ייבוא עובדים זרים והעסקת תושבי הרשות הפלסטינית? האם החברות הסיניות ישלמו אותם מסים בגין העסקת עובדים, ויחויבו להעניק לעובדיהם אותם תנאים סוציאליים שמשלמים הקבלנים הישראלים – המכפילים ואף משלשים את עלות שכר העבודה נטו? האם החברות הסיניות יעמדו גם הן שנה וחצי עד שנתיים בתורים אינסופיים במסלול לקבלת היתר בנייה?
האם גם החברות הסיניות יאולצו לבנות דירות בגדלים התואמים את הפנטזיות של ראשי הערים ותוך התעלמות מדרישות השוק וצורכי הציבור? האם הן יתמודדו לבד עם מכירת תוצרים בעייתיים אלה בשוק החופשי – ללא שום הבטחת רכישה של המדינה? האם החברות הסיניות יידרשו לסטנדרטים הגבוהים והיוקרתיים להם נדרשים הקבלנים הישראלים, ובכללם: חיפויי הבניינים באבן, הקמת לובי כניסה ענק, והספקת 2 מקומות חנייה לכל דירה בחניונים תת-קרקעיים עמוקים?
האם החברות הסיניות יסכימו להיכנס למסלולי רישוי בנייה בהם אין שום ודאות תכנונית לתוצאה הסופית, ושיעורי המס לוטים בערפל כבד עד עלטה מוחלטת?
אם התשובה לכל אלה חיובית, הדעת והשכל הישר לא נותנים שמחירי הדירות יוזלו. ואם כך, הקוסם הסיני לא באמת קוסם ומדובר באחיזת עיניים.
ואם התשובה לכל השאלות הללו או לחלקן שלילית, תצטרך המדינה להסביר לאזרחיה הנאמנים את הבגידה בחובתה לכבד את זכויותיהם, את אובדן פרנסתם, את המשך הכאוס בשוק הנדל"ן, ואת העדפתו של הקוסם הסיני על פניהם בבניית ארץ ישראל.
הכותב הוא משה נחום, יו"ר ארגון הקבלנים מחוז דן
