אביעד ברטובאפרת ארבל היא חוקרת בתחום התבגרות ומיניות באוניברסיטת בר אילן, מומחית בתחום במשרד החינוך ומנחת סדנאות לפיתוח מיומנויות תקשורתיות וחברתיות. והיא גם אמא. כזו שמקפידה "להתבונן" בבתה המשחקת בגן השעשועים. בטור לאתר "תרבוש" היא מעניקה לגולשים ששה טיפים להתבוננות אמיתית וחשובה בילדים שלנו ובחייהם.
בשבוע שעבר הייתי עם בתי בגן השעשועים. במשך כל השהות שלוש המילים העיקריות שלה היו – "אמא, תסתכלי עלי". עזבתי את יתר העיסוקים והסתכלתי עליה. הבנתי את הצורך הרב שלה ושל יתר הילדים שפשוט נסתכל עליהם. שמחתי, התלהבתי והתרגשתי יחד עמה מדברים שהצליחה לעשות ובעיקר הייתי עמה.
אחת העצות הטובות ביותר שקבלתי בהורות היא "התבוננות". התבונני בילדים, תלמדי אותם, תראי מה הם אוהבים, מה הם לא אוהבים, מה החוזקות שלהם, מה האתגרים שלהם ועוד. כך גם בעזרה במיומנויות החברתיות והתקשורתיות של ילדינו. ראשית עלינו להסתכל עליהם, להתבונן בהם. לראות את המאמצים שהם עושים על מנת להפגש עם חברים, על מנת להיות בשיח חברי חיובי, על מנת ל"הרגיש חלק" מהקבוצה שלהם. ההתבוננות עליהם תלמד אותנו רבות ותתן לנו תובנות משמעותיות עליהם על החוזקות כמו גם על האתגרים שלהם.
הילדים שלנו קוראים לנו – תסתכלו עלינו, תראו אותנו. לעיתים מספיק רק מבט אחד אוהב ומעריך על מנת לתת לילד או לילדה תחושת הערכה אדירה וזריקת מוטיבציה להמשך. "הרב שלמה קרליבך אמר ש"כל מה שילד צריך, זה מבוגר אחד שיאמין בו". כדי שנוכל להאמין בילדינו באמת עלינו ראשית להתבונן עליהם ולהכיר אותם.
כשתינוק נולד מסתכלים עליו הרבה, נהנים מלראות אותו ולהיות עמו. עם השנים ההתבוננות הולכת ומתרחקת. המרחק בינינו לבין הילדים גדל. אנחנו בעיסוקים שלנו והם בעיסוקים שלהם ומאמינים שכך צריך להיות וגם הילדים צריכים לבנות את עולמם. אני חושבת שתמיד הילדים שלנו זקוקים לנו. למבט אוהב, למבט תומך ולמבט מאמין.
ההתבוננות בהם תהפוך אותנו למודעים יותר למצבם האישי, הרגשי, החברתי ועוד ועוד. התבוננות היא מהמילה תבונה וגם תובנה. אנו מבינים יותר את ילדינו כאשר אנו מסתכלים עליהם וכך גם יהיו לנו תובנות להמשך לאחר ההתבוננות.
כיצד נקיים התבוננות מודעת בילדינו?
- ראשית עלינו להיות עמם ללא הסחים וללא מסכים. עלינו לגשת, להתקרב ולהיות עמם כך שיחושו את קרבתנו ואת רצוננו להיות עמם.
- ניתן לשאול אותם – האם אפשר להיות עמך?, האם אפשר לשחק איתך, להתנדנד איתך? הילדים יקבלו זאת כמחמאה שאנו רוצים להקדיש מזמננו ולהיות עמם.
- להתבונן בהם מנקודת מבט נטולת ביקורת ושיפוטיות – לא נאמר לילד או לילדה – למה עשית כך ולא אחרת? למה בחרת בדבר מסויים ולא בדבר השני? עלינו לקבל אותם כפי שהם במהלך ההתבוננות.
- התבוננות מתוך הנאה – עלינו להרגיש שנעים וכיף לנו להתבונן על ילדינו. כאשר נחוש כך, גם הם יחושו זאת ושני הצדדים יחושו הנאה.
- התבוננות אישית – תוך כדי ההתבוננות ניתן להסתכל גם פנימה על עצמנו – איזה הורה אני?, איזה דוגמא אני נותן לילדי?, כיצד הוא רואה אותי או מתבונן עלי?
- לכתוב…. כאשר אנו חוזרים הביתה, אולי קצת עייפים אך מרוצים, ניתן לכתוב תובנות שלנו על מה שראינו וגם בהמשך לשתף אותו ולהחמיא לו על כך.
מאחלת לנו שנדע להתבונן בילדינו מתוך הקשבה פנימית לנו ולהם ובעיקר שהם ואנחנו נצמח מכך. בהצלחה
- אפרת ארבל, היא מנחת סדנאות לפיתוח מיומנויות תקשורתיות וחברתיות ומייסדת "מרכז ארבל" להעצמת ילדים ונוער בגבעת שמואל.