חוק יחסי ממון שחוקק בשנת 1973 ונכנס לתוקפו בינואר 1974 נועד הוא להסדיר את הנושאים הנוגעים לחלוקת הרכוש של זוגות נשואים במקרים הנוגעים לפטירה של אחד מבני הזוג או במקרים שהחליטו שניהם על גירושין.
חוק יחסי הממון מגדיר ומסדר בעצם את עניין חלוקת הרכוש המשותף של בני הזוג שווה בשווה. בחוק אף מוגדר שנכסים ורכוש אשר היו שייכים לבני הזוג טרם נישואיהם יישארו שלהם ולא יהיו חלק מהרכוש המחולק.
זוגות נשואים אשר החליטו בתחילת נישואיהם לחתום על הסכם יחסי ממון יצטרכו כמובן לפעול על פיו ולא על פי הגדרת חוק יחסי הממון.
בבסיסו של חוק יחסי ממון בין בני זוג זכאי כל בן זוג למחצית מהנכסים שנצברו על ידם בכל תקופת נישואיהם. הנכסים כוללים בין היתר זכויות סוציאליות, חסכונות ואף נכסים שיש ויכולים להיות רשומים על אחד מבני הזוג ובעלותם אינה החלה טרם נישואיהם. הדבר אף כולל גמלה שמקבל אחד מבני הזוג בגלל נזקי גוף או מקרים של מוות.
חלק מאותו איזון חלוקתי ושווה מבחינה כלכלית נעשה כמובן לאחר הפחתת חובות (אם קיימים כאלו). רק לאחר שילום כל החובות הקיימים מתחילה החלוקה מכל הרכוש והנכסים שנותרו. בעניין הדירה שאותה בני הזוג חלקו – כל עוד לא נמצא פיתרון למגורים בני הזוג וכמובן ילדיהם לא תשמש הדירה כמשאב אותו יש לחלק באופן שווה בין בני הזוג (נעשה על ידי מכירת הדירה וחלוקת שווה מהתשלום שניתן עליה).
בשנת 2008 הוחל תיקון לחוק יחסי הממון בין בני זוג. המטרה בתיקון לחוק בא בעקבות הרצון להסיר את אחד הכשלים הבולטים שהיו קיימים בו – תלות בין הגט ההלכתי לעניין חלוקת הרכוש. הדבר הביא ברוב המקרים נשים רבות לעמדה חלשה והן סבלו מסחטנות מצד בעליהן.
חוק יחסי הממון בין בני זוג קובע שחלוקת הרכוש תיערך במועד הגירושין (או במקרים בהם אחד מבני הזוג נפטר). חלוקת הרכוש במועד הגירושין ההלכתי הביא נשים רבות, הן חילוניות והן מסורתיות ודתיות, למעמד נחות בשלב המשא ומתן לקראת הגירושין עצמן.
דחייה של הליך הגירושין מצד אחד מבני הזוג יוצר מצב שבו לדחייה זו השפעות כלכליות על הצד השני וילדם. הארכת תהליך הגירושין ובו מכשולים רבים מביא לדחייה של מועד הגירושין ואיתו לדחייה וסחבת בעניין חלוקת הרכוש.
התיקון לחוק יחסו ממון בין בני זוג שם לעצמו מטרה לשים קץ לתלות בין מועד הגירושין למועד חלוקת הרכוש בין בני הזוג ובכך למנוע התנהלות סחטנית. במסגרת התיקון לחוק, בסמכותו של בית המשפט להורות על חלוקת הרכוש גם ללא גירושין במקרים בהם חלפה שנה ממועד הגשת התביעה לחלוקת הרכוש בין בני הזוג ובמקרים בהם קיים קרע בין בני הזוג ואף כשהם חיים בנפרד במשך תקופה מצטברת של תשעה חודשים לפחות במסגרת תקופה רצופה של שנה אחת.
