כתב תרבושחלמת להיות אמא, אבל לא מצאת בן זוג, אז אם לא ביחד, טוב לבד מאשר אף אחד…
אז הגשמת חלום והפכת לאמא אבל מה עם הילד? זעקה של ילד מבחנה….
היי אמא, כן,כן, זה אני, הילד שכל כך רצית להביא….
חלמת להיות בהריון, ללדת, להיות אמא, והגשמת את זה, על הגב שלי!
כל כך רצית להביא ילד ולא חשבת על הילד!
דייג אוהב דגים?!! לא!
כן, את מרעיפה עלי אהבה ודואגת לכל מחסורי ומשתדלת הכי שאת יכולה,
אבל אין לי אבא! ואת המציאות הזאת את יצרת!
את יצרת אותי לבית חסר, למציאות שבורה, במעטפת צלופן צבעוני {צעצועים, תשומת לב…}
אבל אני צריך אבא!
זה לא שניסתם, לא הלך, התגרשתם.
זה לא שהוא מת במלחמה, בתאונה, פיגוע, מחלה…
הוא לא היה ולא נברא!
הבאת ילד כי את רוצה! אבל מה איתי?!
יש עשרות אלפי ילדים אומללים שאין להם הורים, שמשוועים להורים,
ובמקום להייטיב עם אחד מהם בחר ליצור ילד אומלל נוסף!
כן, כן , אומלל!
אין לי אבא!
את מדהימה!
אבל את לא 2, אני צריך ליטוף אמהי ומשענת אבהית,
אני צריך איזון בין הכוחות, זה טבעו של עולם!
ואני יודע שהיום הטבע כבר לא טבע והכל מעורבב ויש אופציות נוספות.
אבל זה לא לטובתי , זה לטובתכם!
אל תיצרי עוד ילדים אומללים, יש מספיק כאלה!
את רוצה להביא ילד? אין לך בן זוג?
תאמצי!
מתחנן… ילד המבחנה שלך.
*הבהרה: את הדברים כתב ילד בן 13 שנולד בהפריית מבחנה.