ליאת בלוויסבכנס "חידושים בחקר יהדות תימן" שהתקיים השבוע במכללה האקדמית אשקלון, הוענק אות הוקרה מיוחד לזמר ציון גולן על תרומתו רבת השנים לשימור מסורת המוזיקה של יהודי תימן. לצד גולן, קיבל ד"ר משה גברא, מייסד המכון לחקר חכמי תימן, פרס מפעל חיים לרגל פרישתו.
ציון גולן. צילום: פלג לוי
הכנס, שמתקיים אחת לשנתיים זה כ-16 שנה, נערך ביוזמת המכללה האקדמית אשקלון, בשיתוף מרכז דהאן באוניברסיטת בר אילן והמכון לחקר חכמי תימן. בין ההרצאות והדיונים, עסקו השנה גם בתרומת עולי תימן להקמת תל אביב, בצמחים מהמסורת התימנית ובשירה המקראית – אבל הרגע המרגש באמת היה כשציון גולן עלה לבמה.
"התרגשתי מאוד לקבל את ההוקרה דווקא פה באשקלון, בעיר שבה גדלתי", אמר גולן בטקס. "זו תוצאה של התמדה, של עשרות שנים של עשייה מתוך אהבה למורשת ולמוזיקה שלנו. אני רואה בפרס הזה טפיחה על השכם, והשראה להמשיך לשיר ולחזק את התרבות של יהדות תימן".
33 אלבומים, פסטיבלים והופעה בירדן
הרזומה של גולן מרשים במיוחד: זכייה בפסטיבל הדרום עוד לפני הצבא, שירות בלהקת הרבנות הצבאית, זכייה בפסטיבל הדיוואן, תחרות ה"ישראויזיון" של דודו טופז, הופעה בירדן לצד זמרים מתימן – ולא פחות מ-33 אלבומים (!) ועוד שני ספרים שכוללים גם תווים. "האלבום הבא כבר כמעט מוכן", הוא מבטיח, "והוא ייצא בקרוב".
צילום: פלג לוי
החיבור לשפה ולשירה התימנית, לדבריו, נולד כבר בילדותו בשכונת צפון ב' באשקלון, אזור שהיה כולו תימני. "אמא שלחה אותי ללמוד אצל המורי, ושם למדתי הכל – הגייה, טעמים, דקדוק ואפילו ארמית", הוא מספר. "זה מה שאיפשר לי לשלוט בשירה התימנית בדיוק ובאהבה".
שירים, חילבה ואהבת חינם
וכמו כל שיחה עם תימני גאה – אי אפשר בלי אוכל. "המאכל הכי אהוב עליי? מרק עוף עם חילבה, סחוג ולחוח. הכי בריא והכי טעים", הוא מחייך.
ולסיום, גולן ביקש לשלוח ברכה לעם ישראל: "אני מאחל לנו אהבת חינם. זה הכי חשוב. שנחזור להיות עם מאוחד, שנחיה בשלום ושנרקוד ונשמח – כמו פעם".