בנוסף, יש גם סיפורים שלא בהכרח יש בהם מן התחום המשפטי שבתחום העיסוק של עורך הדין במובהק אבל הלקוחות בהחלט מסקרנים עם בעיותיהם והסוגיות המורכבות.
הסיפורים הרבים שמופיעים בספר, הקצרים והארוכים, משעשעים לעיתים, ונקראים בנשימה עצורה כספר מתח בעל מקצב דרמטי לצד סיפורים שנוטים יותר אל הפרוזה. לכן, אם אתם מחפשים ספר משפטי שיש בו עלילות בתחומים מגוונים אני ממליץ מאוד לקרוא אותו. מדובר אם כן, על דרמות מעולם המשפט עם סיפורים אישיים ומפתיעים.
“ניחוח תפוח” הוא ספר שנולד מתוך אוסף מקרים ועובדותיהם בתחום עיסוקו של משרד עורכי דין, שמוזרותם עולה על כל דמיון. מחמת צנעת הפרט ועיקרון שימור הסודיות, נלקחו עובדות היסוד של כל מקרה ומקרה ועליהם – כיד הדמיון הטובה נבנו "בניינים״ ו"עולמות״ שהפכו לקובץ הסיפורים הקצרים שחושף את הטבע האנושי.
אחד נקרא לו דויד שרול רביץ הגיע למשרדנו וביקש שנייצג אותו במכירת דירה שבנה – לאיזה אברך עם חמישה ילדים. אותו רביץ היה קבלנצ'יק שהתקיים מרכישת דירות הרוסות למחצה, שיפוצן ומכירתן בכסף טוב.
עברו מספר חודשים, ובוקר אחד, בבואי למשרד, ראיתיו, את אותו הקונה – אברך מזוקן, יחד עם מי מילדיו בעגלת תינוק – יושב וממתין לי. "מה הסיפור?", אני שואל, והוא מראה לי מכתב שכתב לו ר' דוד שרול רביץ.
"אתה זוכר שהוא רצה להשאיר מרצפת אחת על שמו, ובבעלותו, במטבח שלנו?"
"כן", אני אומר, "אז מה?".
נזכרתי – בעת לימודי בפקולטה למשפטים – למדנו על המשפט הטורקי – שנהג בארץ – ועל סעיף "מסמר ג'וחא" שהופיע בחוזי מכר מקרקעין, והסעיף העניק למוכר "זכות" למכור את כל זכויותיו בנכס לקונה, ולהשאיר לעצמו בעלות במסמר שהיה תקוע ב"סלון" הדירה. כך שלמוכר – מר ג'וחא – הייתה זכות להיכנס לדירה מתי שיחפוץ ולתלות על המסמר שבבעלותו את מעילו.
אהרן אורדן, יליד ישראל, משפטן במקצועו משך שנים רבות, אב לילדים וסב לנכדים, נשוי למשפטנית אסתר אורדן.
הוצאה לאור: ספריניב. מחבר: אהרן אורדן. מספר עמודים: 32