כתב תרבושבשנים האחרונות אנו עדים לסרטי השואה שאינם עוסקים ממש בזוועות השואה אלא מציגים היבטים עקיפים הקשורים לשואה. "הכחשה" הוא סרט חדש שיצא בימים אלו לאקרנים ומביא למסך את ההתמודדות עם מכחישי שואה.
הסרט "הכחשה" מציג משפט אמיתי שהתרחש באנגליה בין דברה ליפסטאד, היסטוריונית יהודייה-אמריקאית, לבין ה"היסטוריון" דיוויד אירוינג שהאשים אותה בהוצאת דיבה נגדו על שכינתה אותו בספרה מכחיש שואה. בשל המערכת המשפט הבריטית המיוחדת חובת ההוכחה מוטלת על הנתבע ולכן ליפסטאד נאלצת להוכיח כי השואה אכן התרחשה וכי אירוינג מציג בספריו מציאות שקרית.
חשיבות הסרט מובנת מאליה. הסרט מבטא מסר החשוב דווקא בעידן הפוסט אמת: יש עובדות שאינן פתוחות לדיון למול דעות ושקרים הניתנים להפרכה. המסר אינו מתבטא דרך הפקות קולנועיות ייחודיות אלא דרך אותנטיות הבולטת לאורך כל הסרט. בתחילת הסרט נאמר כי הסרט "מבוסס על סיפור אמיתי" ואכן כל הדיאלוגים שבסרט המתרחשים בבית המשפט באנגליה לקוחים אחד לאחד מהמשפט עצמו. כמו כן, הקטעים המראים את מחנה ההשמדה אושוויץ צולמו במחנה אושוויץ הממשי.
רייצ'ל וייס שזכתה בפרס האוסקר על תפקידה בסרט "הגנן המסור" היא מגלמת במדויק ובדמיון רב את ליפסטאד. יוצא דופן הוא טימותי ספול (הזכור כוורטמייל מ"הארי פוטר") שמצליח לשחק דמות שאינה ניתנת להזדהות, הנמנעת מהקצנה ובכך מאפשרת לצופים לחוות את דעתם על הסרט המדוד על אף שלרבים מהצופים תוצאות המשפט ידועות מראש.
סביר להניח כי הסרט לא ייכנס לרשימת סרטי השואה המובהקים והזכורים היטב אך הוא מצליח להעביר למסך את מהלכי המשפט מבלי לרדד אותו ולהנכיח בציבור את תופעת מכחישי השואה.
טריילר הסרט: