צו קיום צוואה של תושב חוץ

ישנם מקרים אשר מורכבים מאוד בנושאי ירושה וצוואה. כך הוא המקרה באשר לתושב חוץ, אשר יש בנכסיו גם כאלו אשר בארץ ישראל. כיצד יכול בית המשפט לפסוק בענייני קיום צוואה באשר לאדם אשר הינו תושב חו"ל? מה יהא בדינם של נכסים בשטח ישראל, אשר משויכים לתושב חוץ המוריש אותם? האם החוק הישראלי תקף בנושאי צוואתו של תושב חוץ? באיזה אופן? כיצד ניתן ליישם אותם? אלו הן שאלות מורכבות ביותר, והתשובות לא בהכרח פשוטות.

מקרים בהם דן בית משפט ישראלי בצו ירושה של תושב חוץ

תחילה יש להקדים ולומר כי לא כל צו ירושה של תושב חוץ ניתן לדיון בבית המשפט הישראלי. חוק הירושה תשב"ה 1965 קובע כי מערכת המשפט הישראלית מוסמכת לדון ולעסוק במקרים בהם מתקיים לכל הפחות אחד משני המצבים הבאים – הנפטר המוריש התגורר בארץ בעת מותו, או הותיר אחריו נכסים בישראל. כל מקרה אחר, אינו תקף לדיונו של בית המשפט הישראלי.

בעוד עניין זה נשמע כמסדיר את המצב ומעניק לבית המשפט הישראלי סמכויות מלאות לדון בכך, לא זהו המקרה. בית המשפט הישראלי רשאי לעסוק בירושה אך נשאל – על בסיס אלו עקרונות? על בסיס חוקי איזו מדינה? ישראל, או אותה מדינת חוץ?

החוק התקף על דיון צו ירושה של שתושב חוץ

לעניין זה, קבע החוק הישראלי כי לרוב יכול החוק על פי מקום מגוריו האחרון של הנפטר. משמע, הירושה תחולק בין היורשים על פי הדין המתקיים באותה מדינה בה התגורר הנפטר בעת מותו. אלו התגורר בישראל, החוק הישראלי יכול. אלו התגורר במדינה אחרת, והותיר ירושה בישראל, יכול החוק הזר על דיני הירושה במקרה זה.

גם אם הדין החל על הירושה אינו מקומי, זאת אומרת אינו הדין הישראלי, אין זה אומר כי בית המשפט הישראלי אינו רשאי לדון במקרה. שהרי כפי שציינו, ייתכן מצב בו היורש אינו מתגורר בישראל, אך הותיר ירושה בישראל. במצב זה, עדיין רשאי בית המשפט לדון במקרה, אך החוק על פיו ידון בין המשפט אינו החוק הישראלי.

דיון במקרה ירושה על פי דין זר

עזבונו של הנפטר אשר אינו התגורר בישראל בעת מותו, עליו יכול חוק ודין מדינת מקומו של תושב החוץ. אך הרי בעיה, שכן בית המשפט הישראלי אינו בקי בחוקי כלל מדינות העולם, ובטח שלא במורכבויות הספציפיות של כל מקרה ומקרה בהתאם לדין הזר ותקדימים בו.

מאחר וקיימת מורכבות הכרת החוקים והתקדימים במדינה הזרה בה מדובר, יורה בית המשפט כי קרוביו ויורשיו של הנפטר יפנו לקבל חוות דעת משפטית העוסקת בחלוקת הרכוש בהתאם לדין הזר. זוהי למעשה חוות דעת מומחה העוסק במשפט במדינה הזרה, ויודע את המורכבויות הקשורות בחוק הבינלאומי, אשר יכול לספק המלצה למעשה כיצד לפעול. על מומחה זה להיות משפטן או עו"ד הפועל בתחום דיני הירושה, בכדי שאותה חוות דעת אכן תהיה ממוקדת ורלוונטית למקרים אלו.

על בסיס חוות הדעת הזו, אשר מהווה היא למעשה תקציר משפטי לכל דבר, יכול בית המשפט להורות על צו קיום צוואה. למעשה, חוות הדעת תהווה את הבסיס העיקרי להוראתו של בית המשפט הישראלי במקרה זה.