אביעד ברטוברחוב 60, ספרו אלדר גלאור בהוצאת "אפיק", נכתב כאוטו-פיקשן ומסתבר לאור האירועים האחרונים שהוא מעין ספר נבואי הצופה את תת הזרמים של החברה הישראלית זה ספר מתח, לא רק כז'אנר ספרותי, אלא השתקפות של מתח בין יהודים וערבים, שמאל וימין, יפו וירושלים, המרחב הפרטי והמרחב הציבורי.
ספרו השלישי של אלדר גלאור, רחוב 60, הוא ספר המשך לספרו עטור השבחים "מדריך לגידול ילד". גלאור, ממשיך עם אשתו יעלה ובנו אמיל את המסע ברוחו של ז'אן ז'אק רוסו, מסע שהתחיל בישוב אקולוגי, בטבע, ועובר אל העיר הגדולה. הוא משלב בספרו פרטים מחייו הפרטיים, עובדות היסטוריות, אקטואליות, פילוסופיות ותרבותיות והספר מהווה אתגר אינטלקטואלי לכל קוראיו.
בספרו יוצר גלאור במלאכת מחשבת עלילה הנעה על קו התפר בין עולמות מגוונים – לפעמים נפגשים ובדרך כלל מתנגשים בכוח רב ואפילו באלימות. ברגישות ובעוצמה מתאר גלאור את המהפכים האינטלקטואליים, האידיאולוגיים והמעשיים כתוצאה מהמפגשים במציאות בין הגורמים השונים. המעברים בין שכונת עג'מי היפואית לאמריקן קולוני בירושלים, בין המסגד לישיבה ובין הגיבורים השונים, מסחרר ויוצר אפקט מתח אצל הקוראים.
עלילת הספר מתרחשת בעיקרה בשכונת עג'מי, פקעת של כוחות עויינים זה לזה, ערבים תושבי השכונה, רוכשי דירות יהודים, פעילי ימין משיחיים ואנרכיסטים ראדיקליים מהשמאל.
גופה של פעיל ימין משיחי נמשית אל חוף הים מתחילה את עלילת המתח הסוחפת הזו, כאשר ברקע שלה מהדהדת פרשת רצח קדומה יותר שהסעירה את הישוב, "רצח ארלוזורוב", שהתרחש לא הרחק משם על שפת ימה של תל אביב. עג'מי, שכונה ערבית יהודית נפיצה ביפו שעוברת ג'נטרפיקציה. הרוחות בשכונה סוערות, פעילי ימין קיצוני מרעידים את השכונה, מהצד השני קמה תנועה שמאלנית רדיקלית שיוצאת מאזור הנוחות של השמאל ושאינה מתכוונת לשתוק. למציאות הזו מגיעה משפחה של שלוש נפשות, שעוברת באופן זמני מישוב אקולוגי מבודד בצפון לעיר השוקקת והמרוכבת פוליטית – יפו תל אביב. במהלך שהותם נתקל אב המשפחה בקונפליקטים אידאולוגיים ובגבול הדק של המוסר. בציר זמן מקביל פועל בירושלים וביפו סוכן שב"כ שחששו ממלחמת אחים מאושש. האם גיבורי הספר יצליחו להתמודד? או שהבריחה תהווה את הפתרון האידיאלי עבורם.
שכונת עג'מי היא כבר לא אותה שכונה שהכרנו, תושביה כבר לא רק ערבים, השמאל כבר לא רופס, מתנצל וחלש, אלא לוחמני ואפילו אלים עד פלילים ובתוך כל אלה גדל גם ילד, אותו רשמו ללימודים בבית הספר הדמוקרטי כביכול מקום שהיה יכול להיות גן-עדן עבורו אך הופך לסיוט מתמשך ולגעגוע אין סופי לחיים שעזב מאחור ביישוב האקולוגי. רחוב 60 יכול גם להיקרא כפנטזיה פוסט אפוקליפטית, המשלבת סוגיות של חברה המתפוררת לשבטים שעויינים אחד את השני ובכללן סוגיות של החינוך הדמוקרטי.