כתב תרבושהעולם המודרני מזמן לנו אתגרים בתחום ההלכה והמוסר היהודי הנהוג מזה דורות. תפיסות, מנהגים, מצוות וטקסים דתיים מקבלים פתאום זווית חדשה שמבקשת לראות אותם בצורה שונה. ההתמודדות הזו בין הישן והחדש, בין מסורת לחידוש נמצאת בצורה מובהקת אף בשנת השמיטה.
כיום, כאשר החברה החקלאית המבוססת על גידולי השדה ותנובת האדמה כבר אינה קיימת בצורה ניכרת כבעבר וכאשר עקרונות כלכליים שונים בתכלית באופיים ממה שהיה נהוג בזמן המשנה, התלמוד ושנות הגלות הארוכות בקהילות השונות הרי שהסוגיות הללו מצריכות מבט מחודש ועמוק תוך עיסוק יסודי בהם. אל המלאכה החשובה הזו ניגש בצורה מופלאה היזם החברתי, אהרן אריאל לביא.
הספר החדש שיצא כעת, "שבע – רעיונות כלכליים וחברתיים בהשראת השנת השמיטה" מבקש לראשונה לפרש את מסורת השמיטה העתיקה באופן מקיף וכזה אשר נוגע בסוגיות יסוד בכלכלה ובחברה בנות זמננו כמו למשל: קיימות, קהילתיות, שוק העבודה, משבר החוב ועוד.
וכך, הספר מביא מקורות עתיקים ופרשנות מסורתית, לצד ידע ותובנות מחזית המחקר המדעי. הוא מציע לקהל המשכיל הרחב הזדמנות ייחודית להתבונן על האופן בו חכמה עתיקת יומין יכולה לסייע לנו להתמודד עם אתגרי השעה.
לספר שני חלקים עיקריים:
החלק הראשון – "השמיטה מאז ועד היום" – מסביר בצורה פשוטה וקולחת כיצד התפתחו השמיטה והיובל לאורך הדורות, כיצד השתנתה פרשנותם ואיפה הם נמצאים היום, בארץ ובעולם.
החלק שני – "השמיטה מכאן ולאן" – הוא חלקו העיקרי של הספר, ועיקר החידוש שלו. חלק זה מזקק את העקרונות המחשבתיים והרוחניים שמאחורי השמיטה והיובל, ומשתמש בהם כמקור השראה להתמודדות עם סוגיות בחזית השיח הכלכלי: משבר החוב הלאומי במערב, שוק העבודה התזזיתי, משבר הקורונה, הקריסה הצפויה של הביטוח הלאומי ועוד.
ישנו כאן מניפסט בעל רוחב יריעה, הכתוב בצורה בהירה ומפורטת ונגיש אל הקורא הישראלי הממוצע שלא תמיד מצוי בסוגיות המורכבות.
אך המחבר אינו עוסק רק בתיאור מהותה של השמיטה והסוגיות הנלוות לכך אלא מנתח בצורה חדשנית את מהותה. וכך, בניגוד לדעה הרווחת, לפיה השמיטה הייתה (ויכולה לשוב להיות) מעין שנת שבתון אוטופית ונפלאה, לביא טוען שהשמיטה הייתה למעשה שנת משבר מתוכנן.
לדבריו, השמיטה היא מעין מנגנון חינוכי נגד אופטימיות היתר של האדם והיא באה להזכיר לנו דבר פשוט אבל חשוב: משברים אינם רק חלק מהחיים, אלא במידה רבה אחד המנגנונים המאפשרים את התקדמותם.
וכך, במקום לדמיין שוב ושוב עולם חופשי ממשברים, ולהתאכזב מחדש בכל פעם שהם מגיעים, עדיף לנו לנסות להטמיע באופן מובנה מחזורים דמויי-משבר, ידועים מראש ותחומים בזמן.
אהרן אריאל לביא, יליד 1982, נשוי לליאת, ואב לכרם, פרדס, טנא, נגב ויובל. הוא יזם חברתי שמאמין שקהילות ורשתות הן המפתח לעיצוב המציאות בדור הבא, ושניתן לשאוב השראה מהיהדות לכל תחומי החיים, ולהיפך.
בהקשר הזה ומתוך כך, הוא כתב רבות על אודות יהדות, כלכלה, סביבה וחברה ופרסם ספרים בנושא. הוא לקח חלק פעיל בתנועת הקהילות המשימתיות בישראל, והקים תנועה דומה של קהילות משימתיות בתפוצות.
הוא בעל תארים אקדמיים בתחומי הכלכלה, הגיאוגרפיה וההיסטוריה והפילוסופיה של המדע, וכן הסמכה לרבנות. הוא חי עם משפחתו במושב שובה שבעוטף עזה, ובזמנו הפנוי משמש גם כמדריך ומתחרה ברכיבת אופני הרים.