שר השיכון גלנט בוועדת הכספים: ב- 20 שנה נצטרך עוד מיליון דירות. "אנו על סיפו של משבר דיור עם פער של 100 אלף דירות". יו"ר ועדת הכספים גפני קרא לשר להחזיר את מענקי המקום וההלוואות לפריפריה, "יעודד מעבר תושבים לפריפריה".
"אנחנו על סיפו של משבר דיור", הצהיר שר הבינוי והשיכון, השר יואב גלנט (כולנו) בדיון על תקציב משרדו ויעדיו המרכזיים לפתרון מצוקת הדיור בוועדת הכספים. גלנט דיבר על פער של 100 אלף דירות בין הביקוש להיצע. לדבריו בשמונה השנים האחרונות מחירי הדירות עלו ב- 100%. 50% מהאוכלוסייה גרה בין אשדוד לחדרה, 60% מהאוכלוסייה היהודית וזה יוצר הרבה בעיות תשתיתיות ואחרות. השר ציין שמשרדו מקדם את תכנית 'מחיר למשתכן' לכל מי שאין ברשותו דירה ללא תלות במגזר או במספר ילדים. "שיווק הקרקעות בהנחה ליזמים יוביל תחילה ליציבות מחירים". יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) קרא לשר "להחזיר את מענקי המקום וההלוואות לפריפריה כמו שהיה בעבר, כי זה יוצר שינוי משמעותי ומעודד מעבר תושבים לפריפריה".
גפני אמר, כי מענקי מקום והלוואות עשויות להשפיע על פיזור האוכלוסייה וירידת המחירים. "גרתי באופקים שנים רבות ואני זוכר כמה היה למענקי המקום השפעה לטובה".
השר גלנט ציין ש"עפ"י קצב גידול האוכלוסייה, ב- 20 השנים הבאות נצטרך עוד מיליון דירות, כ- 200 אלף למגזר החרדי, 200 אלף ואף יותר למגזר הערבי ו- 600 ליתר האוכלוסייה. 50% מהמדינה גרה בין חדרה לאשדוד, למעלה מ- 60% מהאוכלוסייה היהודית, עובדה שיוצרת בעיות רבות, בעיקר תשתיתיות וכלכליות". גלנט אמר, ש"העובדה שלוקח 15 שנה עד כניסת הדייר הראשון לשכונה חדשה שנבנית היא דבר לא מקובל ושצריך להשתנות. בנינו בין 30-40 אלף דירות בשנה בשמונה השנים האחרונות במקום 50 אלף ואנחנו מתקרבים לפער של 100 אלף דירות. ברור שאנחנו על סיפו של משבר. אנחנו מתמודדים עם המשבר בכמה מישורים; ריכזנו את כל הסמכויות תחת קורת גג אחת – שר האוצר, הורדנו את מחיר הקרקע ליזמים, מה שיניע הורדת מחירים ומשווקים דירות במחיר למשתכן לכל מי שאין ברשותו דירה, ללא תלות במגזר או במספר ילדים. בשנה הזאת 40 אלף התחלת יחידות דיור שהחלו להיבנות, כשנכנסנו לפני פחות מחצי שנה ובשנה הבאה 50 – 60 אלף. זה יצנן את עליית המחירים במשק כולו". לגבי הדיור הציבורי אמר השר, כי " לא עוד דירות שיעמדו ריקות במשך שנים בדיור הציבורי. אנחנו נשפץ ונוציא למכירה בתנאים טובים לזכאים". עוד אמר כי משרדו פועל לשיקום שכונות וסיוע לאוכלוסיות חלשות, בין השאר "ליוצאי אתיופיה שאין להם כל הון ראשוני לדיור".
מנכ"ל משרד השיכון, אשל ארמוני, סקר את שיווק יחידות הדיור במחיר למשתכן ברחביי הארץ, "תכנית שעוד תתרחב" ואמר שהמטרה מס' 1 של המשרד: הגדלת היצע הדירות בבנייה חדשה בטווח הקצר, הבינוני והארוך כולל תכנון, פיתוח ושיווק, יצירת פתרונות למחוסרי דיור, מתן מענה איכותי ומספק לזכאי הדיור הציבורי
ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני): "אין משרד שעשה יותר בעיות לבניית דירות חדשות מאשר המשרד להגנת הסביבה. אם לא יחליפו חלק מהאנשים שהעבירו ממשרד למשרד אך לא שינו את גישתם. למשל ברמ"י. לא חלה התקדמות מספקת. תמ"א 35 – גזירה שלא ניתן להשלים איתה ואישור התב"עות בקצב שלא ניתן להשלים איתו".
ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני) אמר כי בניגוד לדברי השר "אנחנו עמוק עמוק בתוך המשבר. המחאה החברתית פרצה לפני יותר מ-4 שנים וזו היתה מחאת האוהלים. השאלה האם התכניות הן טובות והאם יש בכוחן להביא להיפוך מגמה. זה חשוב לציפיות בשוק ולא רואים היפוך בציפיות וזה סימן רע. כי השוק יודע לקרוא את התכניות ולהשליך על המחירים. על-מנת שיהיה היפוך צריך שהתכנית לחמש השנים הקרונות לסגור את הפער הזה. נדרש דיור בר השגה – גם שכירות לטווח ארוך אך שהמחיר מותאם להכנסות הדיירים ולא הנחה ביחס לשוק. ה קיים ברוב מדינות המערב, בעיקר בארה"ב".
ח"כ יצחק וקנין (ש"ס) טען ש"הטיפול במשבר הדיור לוקה בחסר ושיש אינטרס לא להוריד את המחירים. כבר עשר שנים שמדברים על הבעיה ודבר לא נעשה".
