Site icon תרבוש אתר תרבות ופנאי לציבור הדתי

אמץ חלל

בנימין בהגון, אב שכול וראש מכללת תלפיות הגה פרוייקט מרגש במיוחד להנצחת חללי מערכות ישראל. הסטודנטיות עוברות חוויה מטלטלת ורגשית עם המשפחות השכולות.

את פרוייקט "אמץ חלל" הגה בנימין בהגון, ראש מכללת תלפיות ואב שכול.
באחד מימי הזיכרון פקד את קברו של בנו נועם בהגון הי"ד שנהרג כשהטנק עליו נסע בזמן פעילות מבצעית בעזה עלה על מטען רב עוצמה והתפוצץ. וראה שיש קברים אותם איש אינו פוקד.

בכל שנה 25 סטודנטיות ממכללת תלפיות עושות מחקר אקדמי מעמיק על משפחה שכולה במשך שנה שלמה , הן נפגשות עם המשפחות שומעות ולמדות על החלל.
זה אינו סתם תהליך חקר, זו היא חוויה מטלטלת אינטימית ועמוקה עם השכול.

צילום באדיבות מכללת תלפיות

בנימין בהגון ראש מכללת תלפיות ומייסד פרוייקט אמץ חלל:
"חללים רבים נפלו בהגנה על מדינתנו, חלקם אין פוקד את קברם בשל הזמן הרב שעבר מזמן נפילתם, ומיעטו בני משפחותיהם שנותרו בחיים.
ראייה חינוכית לאומית מחייבת התייחסות הן לאותם חיילם שנפלו למעננו, למען לא יימחקו מעל דפי ההיסטוריה של עם ישראל עם כל תרומתם הרבה למען המדינה, הן למשפחות המעוניינות בהנצחה ובאיחוד מחודש עם יקיריהן שהלכו לבלי שוב.

פרחי ההוראה שאנו מכשירים במכללה יעמדו לפני תלמידיהם שנים רבות וילמדו ביום הזיכרון על הקמת המדינה ועל המחיר שאנו נדרשים לשלם עבור הגנתה.

באמצעות הפרוייקט אנו מנציחים את היקרים לנו מבלי להבחין במספר השנים שעברו מיום נפילתם עד ימנו. אנו מכבדים את אלו שבמותם "ציוו לנו את החיים". "

מנהלת הפרוייקט ד"ר ענת אבן זהב, מרצה למתמטיקה וסמינריון מחקרי בחינוך:
"הפרוייקט הזה הוא פרוייקט עולם, ייחודי למכללת תלפיות. התרומה של "אמץ חלל" היא הדדית, המשפחות מקבלות את היכולות להשמיע את קולם וגם מקבלות אלבום הנצחה על יקירם והסטודנטיות מקבלות מטען חינוכי ואישי שאין שווה לו, כנשות חינוך לעתיד הן לא לומדות על השכול הן חוות אותו באופן שמותיר בהן חותם עמוק שימנף אותן בעתיד כמורות, חינוך בדרך של התנסות אישית עוצמתי פי כמה וכמה. גם אני כמרצה עוברת חוויה שנוגעת בנימי הנפש, זו היא התפתחות אישית וריגשית גם בעבורי."

צילום באדיבות מכללת תלפיות

כבכל שנה בסיום הפרוייקט לפני יום הזיכרון לחללי צה"ל מתקיים טקס מרגש במכללה בו הסטודנטיות מעניקות למשפחות את אלבומי ההנצחה.

לירז רב טל סטודנטית במכללת תלפיות שאמצה חלל בפרוייקט : "באופן טבעי בחרתי לערוך את המחקר על גיא חסון ז״ל, חלל צה״ל אשר נפל ביומה האחרון של מלחמת לבנון השנייה. משפחת חסון מתגוררת במושב נעמה שבבקעת הירדן ואני גם גדלתי בבקעת הירדן.

גיא היה ילד של הבקעה, מלח הארץ, זכורה לי התדהמה שהיכתה בבקעה כשהתקבלה הבשורה המרה, וחשתי שזו הדרך שלי להביא את סיפורו של גיא, סיפורה של משפחת חסון וסיפורה של בקעת הירדן.

למזלי, שותפתי למחקר ענבל שירה פרי אלחנטי, הסכימה עם בחירתי, ויצאה איתי למסע אל חבל ארץ לא נודע מבחינתה.

במהלך המחקר קראנו מחקרים וספרות בנושא השכול, ערכנו ראיונות עם המשפחה, העברנו שאלונים לחברים מתקופות חייו השונות של גיא, אספנו חומרים, תמונות ועוד.

נחשפתי אל משפחה מיוחדת וחזקה, משפחה שלמרות הכאב העצום והתהום שנפערה – בחרה בחיים. למדתי עד כמה ההנצחה חשובה למשפחות, על ערך הנתינה, קדושת החיים והעובדה הפשוטה שאין לנו ארץ אחרת.

אני שמחה ומוקירה את ההזדמנות שניתנה לי להיות שותפה לפרוייקט כזה, אני חשה כי נתרמתי בעצמי ומקווה שעשיתי עבודתי נאמנה בהביאי את סיפורו של גיא."

צילום באדיבות מכללת תלפיות

רחלי אלישיב, גם היא סטודנטית במכללה שלקחה חלק בפרוייקט:
" חברתי ספיר ואני בחרנו לעשות על כלאי הרב אוריאל מלכה, שנפל באסון הכרמל בשנת תשע"א (2010), כשעלה יחד עם עוד 37 צוערי קורס קצינים של שירות בתי הסוהר לתגבר את פינויים של אסירי "כלא דמון" שבהר הכרמל.

במהלך איסוף המידע והסיפורים פנינו גם לחבריו של הרב מלכה וביקשנו שישלחנו לנו סיפורים שהם זוכרים עליו, והם זכרו ושלחו הרבה סיפורים מדהימים אחרי שעברו כמעט שמונה שנים! דבר זה ממש הדגיש לנו עד כמה כל מעשה שאנו עושים עבור אדם אחר ואפילו הקטן ביותר נחקק בליבו, גם במעשה הכי קטן אנחנו יכולים לשנות מציאות אצל אותו אדם.

אישית, הפרויקט תרם לי בכך שהרגשתי שאני נותנת מעין נחמה להוריו ולמשפחתו כשבאנו ושמענו סיפורים ועיינו יחד בתמונות ובמזכרות וחקרנו והתעניינו וכביכול החיינו שוב את בנם שנפל, והקשבנו גם לכאב על אובדן בן יקר כל כך. וכן, גם תחושת הנתינה הפיזית של ספר המלא בסיפורים על בנם ותמונותיו שבו הם יוכלו לעיין ולהיזכר ולהראות לשאר בני המשפחה, הנכדים ואפילו ילדיו שלו, שלא זכו להכיר אותו ואת אישיותו המדהימה.

כשמכירים משפחת שכול אחת, מקבלים מעין כלים להכיל ולהבין מה עובר על שאר המשפחות, וכך בעצם קיבלנו כישורים לעבודה שלנו כמורות, הפרויקט המעשי תרם לנו מבחינה מקצועית, כיצד להכיל תלמידים בבית הספר שחוו שכול, זה לא היה עוד קורס דידקטי עם הרצאות ומלא מאמרים, זה היה קורס שמלמד תוך כדי תנועה. הקורס הוא ייחודי ביותר, כי זה קורס המשלב גם אקדמיה ברמה גבוהה וגם נתינה לחברה."

צילום באדיבות מכללת תלפיות

 

 

Exit mobile version