פירוק התא המשפחתי הנו נושא מורכב ואנו יכולים לעסוק בו ולחשוב עליו מכיוונים רבים ומגוונים. כאנשי מקצוע, וכאנשים שחיים עם אנשים, אנו חווים התפתחויות בתובנה ושינויים לא מעטים שמתחוללים בדעתנו עם השנים. ענת בן סלמון – פסיכותרפיסטית ומדריכת הורים על נושא הגירושים.פירוק התא המשפחתי הנו נושא מורכב ואנו יכולים לעסוק בו ולחשוב עליו מכיוונים רבים ומגוונים. כאנשי מקצוע, וכאנשים שחיים עם אנשים, אנו חווים התפתחויות בתובנה ושינויים לא מעטים שמתחוללים בדעתנו עם השנים.
עם זאת, לא נפסיק להתעסק בנושא מורכב זה. לעניות דעתי, קשורה עובדה זו לכך שנושא הגירושין הנו אחד הנושאים המורכבים ביותר, ומורכבותו הנה אתגר לתפיסתנו. מורכבות זאת נובעת מכך שגרושים נוגעים במכלול שלם של יחסים המתפרשים מעבר ליחסים הפרטיים של בני הזוג. הגירושין משפיעים על המשפחה כולה בהווה, אך לא רק. אבות אכלו בוסר, ושיני בנים תכהנה, גירושי הורים, משפיעים פסיכולוגית על התפתחות תפיסת הזוגיות של ילדיהם באופנים שונים, ומאחר וכך, הם גם משפיעים על היחסים העתידיים שלהם עם בני/בנות זוגן ומאחר וכך גם על ילדיהם (נכדיהם של הזוג המתגרש) ומתוך כך על החברה והקהילה הרחבה כולה.
אז מה עושה את הגירושין לטראומה חברתית משמעותית כל כך?
התא המשפחתי מהווה עבור נפשו הרכה של הילד הצעיר בסיס לתחושת הביטחון הראשוני שלו בעולם. התינוק ואחר כך הילד, תופס את העולם כולו, את הסביבה הרחבה שלו על פי תחושותיו בקרבת הוריו. אם הוריו משרים עליו אווירה של אהבה, רכות, רוגע והתייחסות מותאמת לצרכיו ולמתרחש סביבו, במידה טובה דיה, יגדל אז הילד בתחושה שהוא מוגן וחווייתו את העולם תהיה, שעולמו שמור, שהוא עטוף ומרגיש בטוח, ויש מי שמגן עליו במידת הצורך. במצב זה חווה התינוק את העולם כטוב וחש ביטחון מכך שאינו לבד.
להבדיל, אם הילד גדל כאשר הדמויות בעולמו הפרטי (האחד שהוא למעשה מכיר), קרי הוריו, אינם מצליחים להסתדר בינם ורבים ללא הרף האחד עם השני, אזי הילד עשוי לחוש שהעולם מאיים, אין לו תחושת בטחון ואין מי שישמור עליו מפני האיום האפשרי. הוריו, עסוקים בריב שביניהם, ואם הוריו שהם הבסיס לביטחון שלו אינם מצליחים להסתדר בינם, אז העולם שלו הופך להיות מבולבל מאד. אין מי שיעשה בו סדר לילד. ילד במצב כזה עשוי לפתח חרדות ולחוש עצמו לא מוגן.
הוריו, שמרוכזים בעצמם בזמן הריב, בוודאי אינם יודעים שזו ההשפעה שהם משרים עליו באותו הרגע. הם מרגישים וחושבים כמובן שהם מגנים ומשרים עליו בטחון. ואכן, הורים אוהבים את ילדיהם בכל מצב, ועושים את המיטב.
רבים אך אינם יודעים מה יוצר תחושת בטחון ומה עשוי להפריע ליצירה זו, ופועלים באופן לא מודע נגד המטרה הבסיסית שלהם. לדעתי עמדתו של ההורה היא תמיד לטובת הילד, אך טובתו היא בתפיסת ההורה וכפי תפישתו בהווה. הוא אינו מסוגל תמיד יכולה לקחת את כל הנאמר לעיל בחשבון, ולנתח את משמעותם של דבריו ומעשיו בעבור ילדיו. 
בני הזוג המחליטים להתגרש, עושים זאת לרוב אחרי שעברו תהליך ארוך עם עצמם ובחרו באפשרות הכואבת והקשה ביותר, בעיני. הם עושים זאת, כי לדעתם, עבורם ועבור ילדם, להישאר יחד, היה כואב ומזיק הרבה יותר. זו אחת ההחלטות הקשות ביותר שאדם מקבל בחייו והשלכותיה נשארות עמו לעד. בין שהוא מודע לכך ובין אם לא. ההשפעות הנן משמעותיות אך שונות וייחודיות לכל ילד ואדם. הן נובעות ומושפעות מגורמים רבים ומהאינטראקציה המתקיימת בין הגורמים השונים. יחד עם זאת ישנם מרכיבים מסוימים כלליים שחשוב להתייחס אליהם בהקשר להשפעות שניתן לאפיין במצב זה של פרידת ההורים.
ראשית, גיל הילד בזמן פרידת הוריו. ילד צעיר יושפע באופן הקשור לשלב התפתחותו. בגילאים הצעירים, תפיסת העולם של הילד ותחושת הביטחון שלו בעולם תושפע מכך, כלומר יותר תחושת העצמי שלו ותפיסת העצמי. כאשר גילו של הילד גדל ההשפעות שיכולות לנבוע מאבדן התא המשפחתי כפי שהכיר אותו, קשורות יותר לתפיסותיו של הילד את האחר, את העצמי ביחסיו עם האחר, את נושא היחסים בעולמו וסביבתו, את הקשר הבינאישי, ואת נושא הזוגיות. כל אדם בכל גיל יחווה את הגירושין כאבדן, ויעבור תהליך של אבל, בין אם מודע לכך או לא. תהליך האבל חייב להתרחש במלואו, על מנת שיוכל האדם לעבד את הנושא ולהמשיך בחייו למרות האבדן הקשה. על תהליכי האבל בגירושין ומשמעותם נמשיך בשבוע הבא.
ענת בן סלמון – פסיכותרפיסטית ומדריכת הורים
מנהלת המרכז הטיפולי כלים שלובים
ומייסדת מכללת רותם – האקדמיה היישומית להכשרת מטפלים בנפש האדם והמשפחה.
