תעשיית ההייטק בישראל משוועת לעובדים, אך מוסדות הלימוד וההשכלה הגבוהה לא עומדים בקצב – כך פורסם לפני מספר ימים באתר כלכליסט. זו הסיבה שהמועצה להשכלה גבוהה החליטה לתת תמריצים למוסדות ההשכלה השונים, עבור כל סטודנט/ית שילמדו את מקצועות ההייטק.
בעוד שבהייטק חסרים בסביבות 10,000 מהנדסים ואנשי תוכנה, תחומים כגון משפטים ומנהל עסקים מוצפים עד לבלי הכר. התמריצים מגדילים את הסכומים שמקבלות האוניברסיטאות והמכללות השונות, אך לא תהיה לכך כל השפעה על שכר הלימוד שמשלמים הסטודנטים.
מכיוון שישראל היא מעצמת הייטק וטכנולוגיה, המדינה רוצה לשמר ולשפר את מעמדה בתחומים אלו. היעד שהציבה המדינה הוא עלייה של 40% במספר הלומדים את מקצועות ההייטק, בדגש על תחומי ההנדסה הרלוונטיים (הנדסת תוכנה, מערכות מידע, מדעי המחשב, הנדסת חשמל ואלקטרוניקה ועוד). בהתאם להמלצת המל"ג, תעריפי ההוראה השנתיים במקצועות ההייטק יגדלו מ-38,000 שקלים ל-45,000 שקלים (זאת בניגוד לתעריפים במקצועות בהם יש עודפים, כגון משפטים ומנהל עסקים).
זאת לאור העובדה כי 96% מהסטודנטים להנדסה באוניברסיטאות השונות, נמצאים בארבע מוסדות בלבד נכון לשנת תשע"ו – הטכניון, בן גוריון, אריאל ותל אביב. ראוי לציין שמבין ארבעת אלו, רק באוניברסיטת אריאל יש לימודי הנדסאים מוסדרים, בעוד שבאוניברסיטאות האחרות כמעט לא שומעים על כך. המדינה מקווה שהתמריצים הכספיים יעודדו מוסדות לימוד נוספים, להציע מסלולי לימוד אטרקטיביים בתחומי ההייטק השונים.
דוח של IVC ומשרד עורכי דין מיתר טוען שכמות האקזיטים בישראל נמצאת בשפל של 5 שנים. מצד אחד אפשר להתייחס לכך כאל נתון בעייתי, המעיד על הבעייתיות בהשגת עובדי הייטק (כפי שצוין לפני כן, מחסור של כ-10 אלף עובדים). אך מצד שני, אקזיט הוא לא בהכרח המדד שעל פיו יישק דבר. חברות הייטק רבות יכולות לשגשג ולספק מקומות עבודה למהנדסים, גם ללא מכירתן לחברות אחרות.
מוסדות הלימוד העיקריים שייהנו מתמריצי המדינה, הם אלו שמציעים מסלולי לימודי בהנדסה והייטק: הטכניון, אוניברסיטת בן גוריון, אוניברסיטת אריאל, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בר אילן. שאר האוניברסיטאות פחות ממוקדות כיום בתחומי ההייטק השונים, ולכן לא ייהנו מהתמריצים הכספיים שמציעה המדינה. בהנחה שזה עתיד להשתנות, והמוסדות הללו יגדילו את היצע האפשרויות בתחום, בהחלט אפשר לצפות לגידול משמעותית בכמות הסטודנטים הלומדים את מקצועות ההייטק.
מצד שני ובאותה נשימה, החליטה המועצה להשכלה גבוהה שלא לאפשר למוסדות האקדמיים ללמד תארים מחוץ לקמפוסים שלהם. ההחלטה התמוהה הזו תגביל את אפשרויותיהם של המעוניינים ללמוד את התחום. אם אני גר בתל אביב אבל מעוניין ללמוד לתואר בשלוחת תל אביב של הטכניון, הרי שמעתה והלאה הדבר לא יתאפשר לי.
אנשים המעוניינים להתפתח ולהתקדם בתחומם, ולעשות תואר שני בהנדסה אפילו באינטרנט – לא יוכלו לעשות זאת בשל החלטה לא ברורה. שיטת המקל והגזר הזו היא שבסופו של דבר תמנע התפתחות של תעשייה שלמה. מצד אחד המדינה מעודדת את הלימודים בתחום ההייטק, ומצד שני מגבילה את אפשרויות הלימוד ומקטינה את כמויות הסטודנטים בפועל.
