השכלה גבוהה – אילו אפשרויות עומדות בפני בני הנוער?

ההשכלה הגבוהה בישראל חוותה תמורות רבות ומשמעותיות בשלושת העשורים האחרונים. עד אז היה המוסד האוניברסיטאי למוסד המוביל להשגת התואר האקדמאי, כאשר נילוו אליו כמה מוסדות הוראה בעיקר בתחומי החינוך.

השינוי הגדול חל כאשר אל שוק ההשכלה הגבוהה הצטרפו המכללות האקדמאיות, שמספרן עולה בהתמדה בכל שנה.

במאמר זה נסקור את ההבדלים בין הגופים השונים, וכן את היתרונות והחסרונות העיקריים בין כל אחד מן המוסדות:

אוניברסיטאות

ישנן 9 אוניברסיטאות מחקר בישראל, כאשר המוסד הראשון בישראל הוא הטכניון שהוקם עוד לפני קום המדינה בשנת 1924(כשנה לפני האוניברסיטה העברית בירושלים), והאחרון הוא מוסד האוניברסיטה באריאל שהוקם בשנת 1982.

ההבדלים העיקריים בין האוניברסיטאות למכללות האקדמאיות היא במתן התארים הגבהים (תואר דוקטור ומעלה) שאותם ניתן לרכוש רק במוסדות האוניברסיטאיים בשלב זה.

הבדל נוסף הוא בתנאי הסף הדרושים לקבלה למוסדות האוניברסיטאיים. הקבלה ללימודים באוניברסיטה היא ע"פ שיקלול שני התונים הבאים: הציון המשוקלל של תעודת הבגרות, אותה השיג המועמד בלימודיו התיכוניים ותותאת המבחן הפסיכומטרי, שהוא מבחן הבודק את רמת המוכנות של המועמד להצלחה בלימודיו האקדמאיים.

על פי חברת High Q, מהמובילות בתחום ההכנה לבחינה הפסיכומטרית בישראל, הבחינה הפסיכומטרית באה לסייע לאוניברסיטאות במיון המועמדים הנכונים לתחומים השונים המוצעים באוניברסיטה, ולהבטיח שרק המועמדים בעלי התוצאה הגבוהה ביותר מתקבלים, וזאת בשל ההיצע הנמוך הקיים ביחס לביקוש הגבוה.

למרות שעל פניו נראה שקל יותר להתקבל למכללות האקדמאיות, וזאת בשל העובדה שאין מבחני קבלה, ישנן חברות רבות בשוק העבודה הישראלי, בעיקר בתחום הנדסת התוכנה, שדורשות קבלת תואר ממוסד אוניברסיטאי כתנאי מקדים לקבלת העבודה.

המכללות האקדמאיות

מרבית המכללות האקדמאיות החלו להופיע בשנות ה90 וזאת בשל רף הכניסה הגבוה של האוניברסיטאות, ובשל הביקוש ההולך וגובר ללימודים גבוהים. בתחילה הלימודים התנהלו במכללה אך התואר הוענק ע"י האוניברסיטה. בתחילת שנות ה 2000 חל שינוי בנושא, וכיום רוב המכללות האקדמאיות מספקות את התארים בעצמן.

בנוסף קיימות גם מכינות קדם אקדמאיות המכינות את המועמדים לאתגרים אותם יפגשו המועמדים בהמשך הדרך. מידע נוסף בנושא תוכלו למצוא כאן.

המכללות לחינוך

בנוסף קיימות גם המכללות להכשרת מורים, שנקראו בעבר "הסמינר למורים" או "הסמינר למורים וגננות", ומספקות לבוגריהן תואר בהוראת חינוך או הוראת ספורט. מכללות אלה מכשירות את המורים והמחנכים בבתי הספר היסודיים ובתי הספר העל יסודיים, החינוך המיוחד, גני הילדים ומורי ספורט בבתי הספר השונים. במסלולי הוראה אלו קיימת תקופת התנסות בהוראה, הן בתקופת הלימודים, וגם לאחריה (סטאג'). מידע נוסף ללימודי ההוראה ניתן למצוא כאן.

המכללות הדתיות

בשנים האחרונות התרבו מוסדות החינוך הדתיים האקדמאיים בצורה ניכרת, וזאת בשל הביקוש ההולך וגבר של הציבור הדתי והחרדי ללימודים גבוהים, והרצון להשתלב בשוק העבודה הישראלי. מכללות אלו משלבות לימודים אקדמאים עם אורח חיים דתי המאפשר לסטדנטים לקבל תואר אקדמאי, מבלי לפגוע באורח חייהם הייחודי.

שוק הלימודים הגבוהים חווה תהפוכות רבות בשלושת העשורים האחרונים. כניסתם של מוסדות רבים הגבירה את התחרות ואת הענין בשוק. המוסדות האדקמאיים נגישים היום לציבור רחב יותר, ומאפשרים לכל חלקי החברה הזדמנות שווה להיות חלק מחווית הלימודים הגבוהים על כל פניה.

למרות השינויים הרבים, נראה שהמוסדות האוניברסיטאיים שמרו על מעמדם ועדיין מהווים יעד אטרקטיבי בפני הסטודנטים שמעונינים להמשיך את לימודיהם הגבוהים אל התארים המיוחדים.

ישראל ניצבת בקדמת המחקר האקדמאי והפיתוח הטכנולוגי, ובני הנוער של היום הם קדמת הדרך של המחר.