"כל מה שילד צריך, זה מבוגר אחד שיאמין בו" אמר הרב שלמה קרליבך אבל מה קורה כשאותו המבוגר הוא עובדת סוציאלי שמשתכר 6000 ש"ח?
איך עובד סוציאלי שצריך לטפל במאות משפחות ותיקים במקביל וסובל מאלימות כלפיו יכול להסתכל, לראות ולהושיט יד לכל ילד? להקדיש לכל משפחה בסיכון את הזמן והמאמץ הדרושים להם? לשנות, לתקן, להשפיע ולעצב מכל הלב.
הילד הזה הוא עני
לכבוד יום הילד הבינלאומי שחל השבוע פרסמה המועצה הלאומית לשלום הילד נתונים מטרידים לפיהם כמעט כל ילד שלישי הינו מתחת לקו העוני, כמות הילדים עם הצרכים המיוחדים עולה מידי שנה, מספר התיקים הפליליים שנפתחו בגין פגיעות ועבירות מיניות בקטינים גדל במאות מידי שנה, כמות הילדים במשפחות המוכרות לשירותי הרווחה עמד נכון לסוף 2016 על כמות בלתי נתפסת של 438,963 ילדים, וכאלף ילדים מתאשפזים מידי שנה באשפוז פסיכיאטרי ולמעלה מ700 ילדים ובני נוער מגיעים מידי שנה למיון לאחר ניסיונות התאבדות.
הדרך להפחית את המספרים האיומים היא לתת מענה נכון ומקצועי ע"י אנשי מקצוע ולעסוק במניעה. לאחרונה יצאו העובדים הסוציאליים למאבק שבניגוד למאבק מתוקשר כגון זה של השוטרים עובר לחלוטין מתחת לרדאר התקשורתי והציבורי שלנו וחבל.
בראש ובראשונה חבל כי עובדים סוציאליים שיתוגמלו כיאות ויקבלו מספר סביר של משפחות בהם הם מטפלים וביטחון אישי מול מטופלים אלימים יחסכו עבודה למשטרת ישראל ולרשויות.אגב מענה נכון למשפחות רווחה והוצאת חלקם ממעגל המצוקה חוסך מיליונים למדינה לטווח הארוך.
ועוד יותר חשוב מכך כי הם הסיירת מטכ"ל החברתית שלנו. הם העומדים בחזית האמיתית של ההתמודדות מול המצוקות החברתיות והכלכליות והם יוצאים למאבק ללא כלים ראויים החל מתקנים דרך משכורות ראויות וכלה בשיטות עבודה חדשניות.
ילדי ההווה
הילדים הם לא רק העתיד שלנו, הם קודם כל הם היום בהווה. ואני רוצה מדינה שתראה כל ילד. עירייה שבה כל ילד הוא עולם ומלואו. מדינה שבה יודעים "לתפור חליפה" לילד עם אתגרים ייחודיים. מדינה שבה ילדים יותר חשובים מתקציבים. מדינה שנותנת הזדמנות שווה לכל ילד. מדינה בה נאבקים למען כל ילד ללא פשרות.
אם אנחנו לא רוצים או יכולים להיות המבוגר הזה בואו ניתן לעובדים הסוציאליים את התנאים והכלים להיות המבוגרים של הילדים האבודים.
