לקראת חג הפסח הקרב ובא התאחדו לשיתוף פעולה ייחודי ארבעה מהפייטנים המובילים של השירה האותנטית-מרוקאית על במה מיוחדת אחת. מדובר בשילוב קולות של זמרים ערבים-מוסלמים וישראלים-יהודים בשירה משותפת מעולם הפיוט והמוסיקה האנדלוסית. מערת צדקיהו, חוה"מ פסח, יום ראשון, 21.4.19, החל מהשעה 21:00.
מופע מיוחד וחגיגי יעלה לראשונה על במת מערת צדקיהו את הפיוטים שהשתמרו בקהילות היהודיות המרוקאיות לאורך השנים. אירוע לקירוב לבבות בין היהדות לאסלאם המציג את הדו קיום בין הקהילות והמסורות השונות במרוקו ומבטא את התרבות הענפה והאוצר העצום שנוצרו סביב מעגל החיים המשותף – השמחות, הצער והגעגוע. החיבורים הם פרי יצירתו של המנהל האומנותי של פסטיבל הפיוט העולמי בישראל ובפריז ליאור אלמליח הסולן המיתולוגי של התזמורת האנדלוסית
בהשתתפות:
עבד סאלם סופיאני – זמר בית המלוכה המרוקאי. מהמובילים והידועים בשירת ה-אלא האנדלוסית, השירה העתיקה הדתית המרוקאית. סופיאני מופיע במדינות ערב, ברחבי העולם, בקהילות יהודיות ובפסטיבלים בינלאומיים. בערבי חגיגות הרמדאן הוא משמש כזמר הקבוע בארמון המלך לצד תזמורת בית המלוכה.
בנונה אל ראפיק – מהזמרים המבטיחים בעולם השירה העממית במרוקו, כוח עולה בשמי השירה המרוקאית הסוחף אחריו צעירים גם במוסיקה המודרנית הערבית.
ליאור אלמליח – מגדולי הפייטנים בעולם, זוכה פרס שר החינוך למוסיקה שנת 2018 ומהסולנים הבכירים של התזמורות האנדלוסיות בארץ ובחול, מופיע על במות הפסטיבלים הנחשבים בעולם השירה והפיוט, המוסיקה הדתית ומוסיקת עולם, שיתף פעולה עם גדולי המוסיקאים בעולם המוסיקה העתיקה ועם מיטב האמנים הנחשבים בישראל.
בנימין בוזגלו – מגדולי הזמרים בערבית מרוקאית, יהודי ששר בשפת המקור של השירה העממית המרוקאית, מופיע ברחבי העולם ומשמש כסולן בתזמורת אנדלוסית אשדוד.
מחיר כרטיס: 70 ₪ לאדם. גמלאים, סטודנטים ומחזיקי כרטיס ירושלמי 60 ₪
מספר המקומות מוגבל. כרטיסים בבימות טל: *6226 ובאתר "בימות".
שאטלים ללא תשלום ייצאו בין השעות 20:15-19:30 מחניון מתחם התחנה הראשונה אל מערת צדקיהו (חניה ללא תשלום החל מהשעה 19:00), ויחזירו את הקהל אל חניון מתחם התחנה בסוף המופע
מערת המסתורין והאגדות של ירושלים מסתתרת מתחת לבתי העיר העתיקה ומדהימה בגודלה וביופייה.
האגדה מספרת כי בעת מצור הבבלים על ירושלים נמלט צדקיהו מלך יהודה האחרון, דרך מערה זו ליריחו ומכאן שמה. ככל הנראה החציבה במקום החלה בימי בית ראשון. יוסף בן מתתיהו כינה אותה "מערת המלכים", וממנה נחצבו האבנים לבניין ירושלים ובית המקדש בתקופת הבית השני. היא נעלמה מהעין עם בניית חומות העיר בתקופה העות'מאנית, ונחשפה שוב, במקרה, בראשית המאה ה -20. בשעות היום חושפת המערה פנים נוספות בסיורים עצמיים לכל המשפחה: בשקט המהפנט מהדהדים צלילי איזמלי החוצבים ופכפוך מעיין דמעות צדקיהו, ומתגלים סמלי הבונים החופשיים, היצור המכונף, ואלפי גרפיטי על הקירות.
