איך בפועל מתמודדים עם גבולות בגידול וחינוך הילדים . ענת בן סלמון פסיכותרפיסטית ומדריכת הורים, על גבולות בתהליך החינוך חלק ג'.
לאחר שניסינו להבין את משמעות המושג ואת חשיבותו במאמרים הקודמים חשוב להתייחס לפן המעשי ההתנהגותי של הגבול בחינוך הילדים. מאחר ואת הגבול מציבים אנו ההורים עבור עצמנו, והילד נתקל בו ובכך מרחבו מוגדר ומוגן בתיחום על ידי גבולות שהורים הציבו לעצמם, חשוב להתייחס לעקרונות חשובים בנושא.
ההתמודדות עם גבולות לעצמנו כאשר עוסקים אנו בחינוך הילדים בפרט, ומול עצמנו בכלל, מצריכה מאיתנו לחשוב על נושא העקביות וההתמדה. במידה ורוצים אנו להנחיל ערך או עיקרון ביחסינו עם ילדנו, חשוב שנתמיד בהצבת הגבול ולא נגרום לבלבול שנוצר עקב חוסר העקביות, שכן סדר הגיוני במציאות בה גדל הילד הינו הכרחי להתפתחותו. כלומר, אם רוצים אנו ההורים שהילד ידע שאם אמא או אבא אמרו לו אסור לעבור גבול זה או אחר שהציבו לעצמם, יש מאחורי חשיבה זו סיבה הגיונית להורים, אותה צריכים להסביר לילד, להדגים לילד בעצמם ולהראות גם תוצאות של מעשה זה.
לדוגמא: אם שאומרת לבנה או בתה שאין היא מסכימה שידברו אליה באופן גס ולא מכבד כשמבקשים ממנה משהו, שם הגבול שלה ביחסים עם האחר, עליה להסביר לילד מדוע הגבול שלה הוא כפי שציינה, ומה ההשלכות של מי שאינו מכבד גבול זה, כלומר לא תוכל לכבד את בקשת האדם שאינו ידבר אליה באופן מכבד. במידה ויש הגיון מאחורי מיקום הגבול, עליה להתמיד בכך, כי הרי אין סיבה שהיא אמורה להפסיק לדרוש שיכבדו אותה בדיבור ביום זה או אחר. וכן אין זה משנה מי האדם שפונה אליה, היא תמיד תרצה דיבור מכבד, כך תוכל גם להדגים לבנה, כאשר אביו ייגש אליה היא תיישם זאת גם מולו.
פעמים רבות הורים אינם מתמידים בהצבת גבולות מסיבות רבות ולכן אין הילד יכול להפנים גבולות לעצמו. אחת הסיבות הנפוצות לחוסר ההתמדה נעוצה בכך שהורים פעמים רבות אינם מבינים שאת הגבול אין הם מציבים לילד אלא לעצמם ולכן נמנעים מלעשות זאת עקב מחשבה שאז הם יבאסו את הילד ואינם מעוניינים בכך, סיבה נוספת לחוסר ההתמדה הנה כי שמו גבול שאין מאחוריו מחשבה מאורגנת ונבע מרגע של מצוקה מיידית במצב רגעי, ומתוך כך לא יכולים להסביר לעצמם ומתוך כך גם לילדם את ההיגיון מאחורי מעשה זה ולא לחזור עליו בפעמים הבאות בהתמדה, והסיבה השלישית הנפוצה לא פחות הנה בשל קושי לעמוד בתסכול שגבול שהילד פוגש מסב באופן טבעי, הילד בוכה או כועס מאד וזה שובר את ההורה.
חשוב שהורים ידעו שילד זקוק להורים "חזקים" ממנו כדי לגדול בתחושת בטחון, הורה "חזק" הינו הורה שאינו משנה את הגבול שהציב לעצמו עקב בכי או נדנוד של ילדיו, במידה והגבול הוא הגיוני וחשוב אין אמור הוא להשתנות בשל בקשותיו של הילד מאחר ועושה זאת ההורה מראש לטובתו הארכת טווח שאין הילד יכול להבין בשלב שפוגש את הגבול, ולכן בוכה ומתוסכל, אך בטווח הארוך ייהנה מפרות מצב מתסכל זה.
בשבוע הבא נרחיב בנושא של אחידות בין שני ההורים בנושא החינוך לגבולות.
ענת בן סלמון – פסיכותרפיסטית , מדריכת הורים ומנהלת המרכז הטיפולי כלים שלובים
050-422-8189
