מתי שמעתם בפעם האחרונה אמא יהודייה מתגאה בכך שהבן שלה שוטר והבת מטפלת? אם זה לא קרה עד היום זה בוודאי לא צפוי לקרות בשנים הקרובות.
במדד העבודות הטובות בעולם מובילים מקצועות ההיי-טק ההנדסה והרפואה ואילו בתחתית נמצאים המקצועות: הפעלת מכונת טקסטיל, מוכר מדלת לדלת, מעצב זרי פרחים ומחוקק. בישראל הצמרת היא אותה הצמרת אבל בתחתית נמצאים עובדי המזכירות, המחסנאים ופקידי החשבונות. אגב במצעד התלונות הישראלי מובילים האינסטלטורים, מומחי המזגנים ואנשי ההובלות.
לאחרונה הצטרפו לתחתית הרשימה גם אוכלוסיות השוטרים והמטפלות במעונות שזוכים לאנטי ציבורי דורסני שמכליל את כולם כיאה ללב היהודי ולא יודע להפריד בין המטפלת המתעללת לעשרות אלפי מטפלות בחסד שמקבלות שכר מינימום ונותנות הכל לילדים ובין שוטר עבריין שמושך בפאות לבין עשרות אלפי אנשי חוק ששומרים עלינו במשמרות בשעות לא שעות. סרטון אחד של מטפלת מתעללת וכבר כולן אשמות, תמונה אחת של שוטר אלים מופצת ברשת ובתוך דקות כל השוטרים במדינת ישראל (כ35000) הופכים לאויב הציבור.
תופעת העדר
באופן כללי התכונה היהודית הבולטת ביותר בעשור האחרון היא ההכללה. כעדר השועט על גבי המקלדת אנחנו מוסתים על ידי הפוליטיקאים, כלי התקשורת הרשתות החברתיות ומסיתים כלפי אוכלוסיות שלמות מבלי להפריד בין העיקר לטפל ובין מיעוט חולה ועברייני שאינו מייצג את הכלל לבין הכלל.
הגולם שייסד מארק צוקרברג ונועד לייצר קשרים בין אנשים ואינטרקציה חיובית קם על יוצרו והפך לפצצת אטום של שנאה קיטוב והסתה שבעיקר מתדלק שנאה ללא הבדלי דת, לאום, עדה ומגדר כאשר הפער בין כמות תמונות החתולים, התגייסות ההמונים לטובת ילד חולה והפוסטים החיוביים לאלו המלאים רשעות ורוע טהור זועק לשמיים.
קחו נשימה
לנשום זה בריא ועל פי מרבית המחקרים אף אחד עוד לא מת מזה. לנשום לפני שמעלים פוסט, מפיצים סרטון בוואטס אפ, או מגבשים דעה ברורה כנגד או בעד עוד לא פגע בבריאות של אף אחד. קריאה ביקורתית של אתרי החדשות היא חובה בעידן שלנו כמו גם ההבנה כי לא כל ידיעה שכתב עיתונאי זב חוטם בן 23 שמקבל 6000 ש"ח לחודש היא תורה למשה מסיני ולא מזיק לדעת כי בתקופת הפוטושופ שלנו לא כל תמונה ברשת היא התמונה המקורית (אין הכוונה חס וחלילה לפגוע בתמונה המקורית של שגריר ישראל בברזיל שחגג את הזכייה בקופה אמריקה בהשחרת לובסטרים).
