מי מאושר יותר מסיום הלימודים והיציאה לחופשה, הילדים, הבוגרים, המורים? תעודת הבגרות וסיום 12 שנות לימוד באופן רשמי אין בהכרח משחררת את המורכבות בתוכנו וחלק נכבד מהאישיות שלנו עוד מתעסק בעניין באופנים שונים. ענת בן סלמון על חופשות ותעודות.
השבוע יסיימו תלמידי בתי הספר והגנים את שנת הלימודים ויצאו לחופשת הקיץ לה ציפו במהלך השנה. לפני מספר ימים אחדים יצאו לחופשת הקיץ תלמידי התיכונים וחטיבות ביניים. לחופשת הקיץ יוצאים גם אנו ההורים והצוותים החינוכיים, ומנסיוני בשטח והקליניקה איני יודעת מי מאושר יותר בפועל, הילדים או המבוגרים שביננו. סבורני שאין הבדל רב ואף יש סיבה טובה לכך, גם הבוגרים שוכן בתוכם תמיד באיזור כלשהו מודע יותר או פחות, דומיננטי יותר או פחות, תלמיד בית ספר שלמרות שסיים את חובותיו הלימודיות מזמן עוד מנוהל על ידי המערכת החינוכית באופן זה או אחר. כלומר תעודת הבגרות וסיום 12 שנות לימוד באופן רשמי אין בהכרח משחררת את המורכבות בתוכנו וחלק נכבד מהאישיות שלנו עוד מתעסק בעניין באופנים שונים. מתוך כך אקשר את השיח של היום.
תעודות סיום השנה!
כאשר באים ילדנו המחזיקים בידם את תעודת הסיום של השנה, אנו ההורים מגיבים באופנים שונים, וחשוב רגע לפני שנפגוש את התעודה שנעצור ונחשוב איך אופני התגובה שלנו משפיעים על ילדנו. נזכור ראשית כל שתגובתנו אליו מגיעה לרוב מאותו האיזור בתוכנו שהזכרתי למעלה, של התלמיד שבי שעוד חי ותוסס ברמה כזו או אחרת בתוכי, וביחסנו אל הילד התלמיד שלנו, מקבל מקום לתת את אותותיו.
במהלך השנה ילדנו המבקרים במערכת החינוך באופן קבוע נדרשים לעמוד במשימות לימודיות, חברתיות, התנהגותיות שונות, חווים התנסויות רגשיות מורכבות בכל אחד מהמרחבים שהוזכרו ועוד, מתמודדים עם אתגרים שונים, ולא פעם גם עם קשיים. כאשר מסוכמת שנה כזו בציון מספרי זה או אחר, מה משמעותו באמת? האם משקף מספר זה את סך המשמעויות הרבות שבחוויות שהילד צבר ונרשמו בנפשו, במהלך השנה? ואם לא אז מה הוא כן משקף? אני מאמינה שאין תשובה אחת נכונה לשאלות אלו, אך חשוב שנשאל אותה, כל אחד את עצמו ואולי גם כל אחד את הילד שלו. אני מלאת אמונה שאנו כהורים רוצים להעביר לילדנו תמיד את המרחב הכי עשיר ורחב של משמעויות בכל עשייה שלהם, יחד עם זאת כולנו מעבירים לרוב מסר שאין הוא יכול לממש את מטרתנו זו, וזאת בשל מגבלות השפה, הזמן והחשיבות שאנו מעניקים בכל רגע נתון לדברים רבים מאד בחיינו ובחיי הילדים שלנו כאחד, בתקשורת ישירה איתם וגם מעבר לכך.
המצב הזה בולט יותר כאשר מדובר בציונים מספריים. כאשר ציון ניתן במספר ואינו יכול בכך להחזיק איכות ההתנסות ולא את משמעויותיה הרבות, אנו עשויים למצוא את ילדנו מאוכזבים מהמספר, או אם אף שמחים ממנו מאד, ובשני המקרים אין הוא ישקף את המשמעויות הרבות שבהערכה ללימודים ולהשקעה, התמודדות במבחנים עצמם עליהם בפועל קיבל ציונים אלה, ויתרה מכך מה למד במהלך השנה במקצוע שעליו הציון המדובר. כאשר יגיע ילדנו הביתה עם התעודה, נרצה אולי לשאול אותו מה הוא חושב על השנה שעבר, איך הוא מעריך שהתמודד עם אתגריו השונים, נחזק אותו על התהליכים שעבר ויכולתו לשחזר ולחשוב עליהם, על מה למד על עצמו בשנה זו כאדם, כיצד קידמה אותו שנת הלימודים, מה היו הרגעים המשמעותיים עבורו, מה היו הקשיים שאיתם טרם התמודד וצריך את עזרתנו, כדי שנוכל אולי לעזור במהלך החופשה? מה היה רוצה לאחל לעצמו בשנה הבאה ועוד…ואולי אחרי זה הציון יהיה פחות משהו משמעותי לדיון, ואולי יקבל משמעות חדשה…שווה לנסות?
חופשה נעימה לכל התלמידים ולתלמידים שבנו.
ענת בן סלמון – פסיכותרפיסטית מדריכת הורים.
מנהלת המרכז הטיפולי כלים שלובים ומנכל"ית מכללת רותם.
