לאחר כ-10 שנים נפתחה מחדש הכיכר הרומית, שער הכניסה של ירושלים בימי איליה קפיטולינה. הכיכר והשער נמצאים בדיוק מתחת לשער שכם של ימנו. ציון הדרך שעמד בכיכר – עמוד בגובה כ-22 מטר שציין את ק"מ ה-0 ממנו נמדד המרחק לערים אחרות בארץ הקודש – מופיע בבירור במפת מדבא ואף נמצא במקור שמו של השער בערבית – באב אל עמוד (שער העמוד)
הכיכר הינה מהשרידים המפוארים והשלמים הבודדים שנותרו מירושלים ההלניסטית (ומהמפוארים ביותר שנותרו בארץ מתקופה זו), והייתה סגורה שנים בעקבות בעיות תשתיות מורכבות.
החל מחודש יולי 2019 הכיכר פתוחה מידי יום בשעות 19:00-9:00 ומופעלת ע"י החברה לפיתוח מזרח ירושלים בתמיכת משרד ירושלים ומורשת ובשיתוף עיריית ירושלים.
חלקים ראשונים מהשער נחשפו לראשונה ב-1938-1937 ע"י המילטון (R.W. Hamilton). בשנים 1966-1964 נחשף השער במלואו ע"י החוקרים הנסי ובנט (J.B. Hennessy, C.M. Bennett) מבית הספר הבריטי לארכאולוגיה. בשנים 1984-1979 נערכו במקום חפירות בראשות מנחם מגן, אז נחשפו השער המזרחי (השמאלי) בשלמותו, מגדלי השער הבנויים מאבנים שמקורן בבנייה ההרודיאנית וריצוף רחבת השער הרומית.
השער הרומי הוקם כשער ניצחון וכשער הכניסה הצפוני לירושלים (שער ניאופוליס) בימי הקיסר אדריאנוס (שנת 133), המוכר כמי שדיכא את מרד בר כוכבא. השער היה בנוי משלושה פתחים: הפתח השמאלי שרד כמעט בשלמותו ודרכו נכנסים אל כיכר המרוצפת באבנים המקוריות. מאחר שהיה אחד מארבעת שעריה המרכזיים של ירושלים היו מתארו, תכניתו ועיטוריו האדריכליים מפוארים ביותר: רוחבו של השער היה מעל 40 מ', גובהו כ 20 מ' והוא היה מעוטר להפליא. על האבן שמעל לקשת השער נראות עד היום שרידי אותיות: CO.AEL.CAP.D.D. זהו קיצור המשפט הלטיני: COLONIA AELIA CAPITOLINA DECRETO DECURIONUM שפירושו: "איליה קפיטולינה [נחקק] בצו עשרת הנבחרים (ראשי העיר)".
לשער גם משמעויות דתיות הלניסטיות: תחום העיר היה מקודש. תארי העיר הרומית המופיעים גם על מטבעות הגדירו אותה כ"עיר אוטונומית, עיר קדושה ועיר מקלט".
השער הרומי המשיך לשמש כשער המרכזי של העיר גם בתקופה הביזנטית, הערבית הקדומה והצלבנית.
הדרכים הרומיות הניעו את הכלכלה של האימפריה בדומה לרוחב הפס של האינטרנט היום. כדי לבנות את הדרכים נדרשו הרומאים לנקודת ייחוס – ק"מ 0 – ממנה חושבו ונמדדו המרחקים האזוריים והיא נקבעה בד"כ בעיר ראשית או באתר בעל חשיבות היסטורית. המיסים שולמו בשער הכניסה לעיר מאחר והדרכים הובילו אליה. באותה תקופה (תקופת "השלום הרומאי") ירושלים עמדה ללא חומה.
בכיכר הפנימית לשער ניצב בתקופה ההלניסטית עמוד הניצחון הגבוה ובראשו פסלו של אדריאנוס.
מהכיכר יצאו שני הרחובות העיקריים לתוך העיר: הקרדו המערבי והקרדו המזרחי.
על רצפת הכיכר נמצא תחריט של לוח משחק. מעריכים שהחיילים הרומים שהשתעממו בשער שעות ארוכות הכינו לעצמם את הלוח. לוח תחריט בסגנון דומה נמצא גם בבריכת הסטרותיון ב-וויה דולורוזה. אבני הריצוף של הכיכר חרוצות לרוחבן על מנת למנוע את החלקת הסוסים והעגלות שעברו בו.
משני צדי השער ניצבים מגדלי שמירה ענקיים הבנויים מאבנים עצומות שנלקחו ממבנים מימי בית שני (הרודיאניות). המגדל המזרחי (השמאלי) שרד למלוא גובהו (כ-12 מ'), ואפשר לעלות בגרם המדרגות המקורי שנמצא בו היישר אל תצפית שלושת הכיפות של טיילת החומות הצפונית – חוויה מיוחדת במינה בסגנון משחקי הכס (או לרדת לכיכר מהטיילת הצפונית).
חדר המשמר הרומי של מגדל השמירה שימש בתקופה המוסלמית הקדומה כבית בד גדול להפקת שמן. המפרכה הגדולה (אבן ה-ים עם המוט בניצב במרכזה, ואבן הממל, הטוחנת, הנמצאת מתחתיה) מוצגים במקום. באחת האבנים הסמוכות נחצב מתקן לקשירת בעלי חיים שסייעו בעבודה המפרכת.
איפה?
הכיכר הרומית, רח' סולטאן סולימאן, מתחת לשער שכם, ירושלים
פתוח מדי יום (למעט שישי) בקיץ – בין השעות: 19:00-9:00
בחורף- בין השעות: 16:00-9:00
www.pami.co.il , טל: -627755002
הכניסה בתשלום סמלי, 10 ₪ לאדם
