Site icon תרבוש אתר תרבות ופנאי לציבור הדתי

עד כמה חשוב מה קוראים הילדים שלנו?

 ספרות הילדים שימשה ועודנה משמשת ככלי חינוכי-ערכי. הקראת סיפורים בגיל הינקות תורמת להתפתחות הילד מבחינה רגשית, שפתית, ושכלית. עד כמה חשוב מה קוראים הילדים שלנו? ועד כמה יש לספרות הילדים השפעה עליהם?

קריאת ספרים הינה פעילות  התורמת להתפתחות הילדים ולהעשרת עולמם. ספרות הילדים שימשה ועודנה משמשת ככלי חינוכי-ערכי. חברות רבות אמצו תפיסה זו, הרואה בספרות אמצעי לשימור וחיזוק ערכים, לפיתוח הסוציאליזציה ופיתוח יכולת חברתית והבנת חברתית אצל הילד.

הקראת ספר לילדים.צילום Pixbay

הקראת סיפורים בגיל הינקות תורמת להתפתחות הילד מבחינה רגשית, שפתית, ושכלית. הסיפור מפתח אצל הילד את הקשר עם הוריו ועם העולם כולו. מחקרים מראים כי בפעילות של קריאת ספרים מתפתחים הדימיון, היצירתיות, הבטחון העצמי וככל שיש לילד חוויות ספרותיות, עם ספרים וסיפורים בגיל הרך, כך הוא מוכן יותר ללמוד קרוא וכתוב. כאשר הילד גדל  יש לו דרישות גבוהות מהטקסטים הספרותיים. הוא יודע  לזהות סיפור טוב ודמויות מעניינות ומאתגרות רגשית ואינטלקטואלית. הוא יודע להעריך את השפה, מעריך גם שנינות והומור.

היצירה הספרותית היא אחד הכלים דרכם תתעצב דמותו של הילד ספרי  ילדים מציגים מצבים חברתיים מעולמו של הילד ומאפשרים היכרות עם דמויות המתמודדות עם אתגרים, ומונעות על-ידי רצונותיהן, רגשותיהן, כוונותיהן ואמונותיהן. ולכן אין ספק כי ישנה חשיבות רבה לא רק למשלב הלשוני, לאינטראקציה הורה ילד, אלא גם לתכנים למסרים ולערכים העולים מן הספר.

הילדים היום, חשופים להמון גירויים, ישירים ועקיפים, והספרות מספקת להם חוויות, משקפת את תחומי ההתעניינות שלהם, היא מחדדת תובנות פנימיות חברתיות, מוסריות וערכיות. הילד מחפש את עצמו בסיפורים לצורך הזדהות, ויש לספר השפעה על התנהגותו הרגשית חברתית של הילד.  ספרות הילדים לא רק משקפת תמונה איך אנחנו רוצים לראות את עצמנו, אלא גם מה אנחנו בוחרים לא לראות ולא להראות, לדוגמא תכנים המדברים על מוות, נכות,  מלחמות וקושי.

הסיפורים הקלאסיים כגון "עמי ותמי", "כיפה אדומה" ואגדות מפחידות למיניהן עם מכשפות, אם חורגת וזאב רע, כבר יצאו מזמן מהלקסיקון, הילדים יודעים שזה לא קיים בסיפורים, וכך הם לומדים שאנחנו בוחרים לא לדבר איתם על נושאים אלו, אנו מעדיפים להציג בפניהם עולם אידאלי של הטוב והישר, עולם שבסופו תמיד יש "הפי אנד". בעבר היתה קיימת התפיסה כי חשיפה במודע לתכנים כגון מוות, חטיפה, התעללות רגשית, פיזית ומינית יש לה תפקיד בצמיחה הרגשית של הילד. היום יש לנו הורות מגוננת, ואנו מגוננים על הילדים ומספרים סיפורים על אהבה, משפחה, נאמנות וחברות.

אני נוטה להאמין כי ספרות ילדים ביכולתה לחזק מסרים מקובלים, ליצור אצל הילד מערכת של סטראוטיפים, אמונות תפיסות וערכים. יחד עם זאת, הילדים חשופים היום, לעיתים בעל כורחינו, למגוון רחב של  התנהגויות חברתיות, ראויות ושאינן ראויות, אי אפשר להסתיר מהם עוולות, חרדות, הטרדות, מלחמות , גירושין וכיו"ב. ודווקא מתוך ההשפעה הרבה שיש לספרי הילדים על התנהגויות של ילדים, הייתי ממליצה ליצור את הפתיחות הזו גם בספרי הילדים, להפגיש את הילד, בצורה מתווכת, מושכלת  לא רק ביופי ובטוהר, אלא גם בקושי, באדם השונה, מתוך העצמה, מתוך מתן כלים להתמודדות גם במצבים לא קלים.

בשנים האחרונות אנו נחשפים ליותר ספרי ילדים העוסקים בנושאים שהיו בעבר טאבו כגון: הטרדות מיניות, מוות במשפחה, גירושין ועוד אני מברכת על מגמה זו ומאמינה כי הפתיחות , מאפשרת שיח עם הילדים,  נותנת לגיטימציה לשוחח על הרגשות, התחושות, מפתחת אצל הילד תובנות על מצבים חברתיים ויוצרת אצלו את האומץ והכוחות להתמודד בצורה מיטבית גם בסיטואציות מעין אלה.

מאת ד"ר מיכל שרייבר – ראש מסלול חינוך לגיל הרך במכללת תלפיות

ד"ר מיכל שרייבר. צילום באדיבות מיכל שרייבר

 

 

Exit mobile version