במסגרת פרוייקט הגמר של המסלול לאמנות במכללת תלפיות מציגה עמית גרוסינסיון לשחזר את הארוחה המשפחתית האחרונה לפני גירושם מגוש קטיף. השחזור נעשה בעזרת ציור, צילום, ופריטי רדי מייד כגון שולחן אוכל ומפה לבנה עליה מוקרנת תמונת הבית ההרוס. תערוכת הבוגרות תיפתח ביום שני הקרוב.
התערוכה תתקיים במכללת תלפיות רחוב יוטיבה 7 חולון.
פתיחת התערוכה ביום שני ט"ז תמוז בשעה 18:00 10.7.17
ותמשך עד ליום 25.7.17.
הפתיחה בהשתתפות:
בני בהגון – ראש המכללה. קותי אורן – מנכ"ל המכללה. ראש המסלול לאומנות – ד"ר מתי פישר.מרכז המסלול לאומנות – אורנה סגל. ומנחי הפרוייקט – אורית אדר בכר, היידי שטרן,וענבל ניסים.
בין שלל המייצגים:
אור טושינסקי מנסה בעבודותיה לחזור לשבר משפחתי שחוותה כילדה וכרוך בגירושי הוריה. הקרע המשפחתי הוביל אותה לצילום ולניר הצילום כחומר שאפשר לקרוע, לגזור ולחבר מחדש. ברוח זו היא משחזרת בעבודת הווידאו תחושה של ילדה, שמנסה לאחות את הקרע בין ההורים על ידי פעולה מחזורית של חיבור שני תצלומים שלא תואמים בגודלם. היא עושה זאת בתפירה ופרימה, מסמור ועקירה, כל זה מתבצע על התצלום עצמו.
עבודותיה של שיראל כהן בויטנר מציגות את פירוק האשליה האוטופית שבאידאולוגיות קיטשיות, כאלה המתיחסות לחיי היומיום של משפחות, ובאופן ספציפי משפחות צעירות. לשם כך היא משתמשת בטקסטים מתוך קטלוגים של רשת איקאה השוודית שאופיים מסחרי-כלכלי, ומעמתת אותם עם דימויים ביתיים מחייה וחיי בן זוגה. בעבודת הווידאו מקריאה כהן בויטנר את הטקסטים בהטעמה מתקתקה של עולם אופנה ומכירות מיומן. קריאה זו מתגלה כאירונית בשל השילוב השנון שהיא עושה בין הטקסטים הללו לעבודת הווידאו והצילומים האישיים, שמציגים עולם ביתי בתנועה מתמדת ומעבר עמוס וכאוטי מדירה לדירה.
הפרויקט המרכזי של עמית גרוסי הוא נסיון לשחזר את הארוחה המשפחתית האחרונה לפני גירושם מגוש קטיף. השחזור נעשה בעזרת ציור, צילום, ופריטי רדי מייד כגון שולחן אוכל ומפה לבנה עליה מוקרנת תמונת הבית ההרוס. על הצלחות מציירת גרוסי את פניהם של בני משפחתה כפי שהיו אז, אולם, בהעברה של הצילום למדיום הציור היא מעלימה אפיונים של הפנים, של
עיניים, האף, או הפה, ומטשטשת את הבית. בדרך זו, לא רק שבני המשפחה והבית הופכים לרוחות רפאים של עצמם, הם גם חושפים את מגבלות הצילום והציור בייצוג של מציאות היסטורית טראומטית.
ועוד מייצגים רבים וטובים.
כולם מוזמנים!
