דניאל בניה אומן מוכשר , לא הכי מוכר , אבל בהחלט אחד היוצרים המסקרנים שיש. יפעת עייאש ממליצה לכם להאזין לשירים שלו ולהנות מהאלבום "סדק פואטי". האזנה נעימה.
ואתחיל בוידוי, כבר שבועיים שאני מקשיבה לאומן מוכשר שלא הכרתי קודם. לרוב כשאני מקשיבה למוזיקה אני מחפשת מילים בשפה העברית שירגשו אותי, שאאמין להן, בשילוב קול ולחן שיגרום לי להשאר ולהאזין לשיר עד סופו. מהרגע שמצאתי את שיריו של דניאל בנייה אי שם ביוטיוב, הבנתי שמצאתי את המוזיקה הכי מרגשת שנכתבה אי פעם. גם בשמיעה העשירית (או ליתר דיוק ה 21) פשוט לא הפסקתי להתרגש.
בעיניי הוא אחד היוצרים הכי מסקרנים שהכרתי, סביר להניח שכבר שמעתם עליו ברדיו מזמר ומספר את סיפורו. מבחינתי ידעתי שהוא הולך להיות הדבר הכי גדול הבא. אבל אז התברר שאומנם האלבום עדיין בחנויות (וברור שתרכשו!) אבל דניאל בנייה נטש את עולם ההופעות לטובת קריירה אחרת. אני מאמינה או רוצה להאמין שהוא עוד יחזור לזמר. מאחלת לו כמובן בהצלחה בכל.
ואם בכל זאת אתם רוצים להבין מה זה מוזיקה טובה בעברית ותאזינו לדניאל באלבומו "סדק פואטי". שם תשמעו אותו שר בסגנון פולק קאנטרי עברי, באלבומו תזכו גם להנות ולהתרגש מהטקסטים המדהימים שלו, שכתב אי שם כשהיה צעיר יותר בכמה שנים ובתקופה שעוד היה רווק ניצחי. שם בדרכו הייחודית והמקורית מספר סיפורים וחוויות מחייו על הילדות, הזוגיות, על הרצון להשתנות ועל הפחד משינוי.
אני עדיין אופטימית . ממתינה שיחזור להופעות. ובינתיים לוליין בסרקסטי.
