רועי פרל הוא מוסיקאי ויוצר, תושב נחלים. בימים אלו הוא נמצא בעיצומה של הפקת אלבום ראשון, עם דני רובס. לפני מספר ימים, ברוח החג והקורונה הוציאו רועי עם הלהקה קליפ מדהים ומרגש בשיתוף זמרים ואמנים רבים – קאבר ל״מיליוני אנשים לבד״ של החברים של נטאשה במקור. בימים של קורונה, השיר מקבל משמעות אחרת. האזינו >>
מה הסיפור שלי?
נולדתי בבת-ים של תחילת שנות השמונים בבית מוסיקלי, ועד אחרי הצבא הייתי בטוח שמוסיקה היא היעוד שלי. בשערי הכניסה לאקדמיה למוסיקה בירושלים הדהדה בראשי השאלה ״תגיד, מוסיקאי זה מקצוע?!״ – ומשם חתכתי לפקולטה להנדסה בבר-אילן. כשיצאתי משם כדי להיות עכבר הייטק התרוצצתי בתוך ה"מטריקס" של שורות קוד במשך 10 שנים בתפקידי פיתוח וניהול בכירים. לכאורה הכל היה מושלם. המשכתי עם הפקה מוסיקלית בתור תחביב ורק ב-2008, כשרציתי להקליט חומר מקורי וראיתי שאני לא מצליח אפילו להחזיק גיטרה ולהישמע כמו זמר – הבנתי שזה לא זה. אני חייב שינוי.
את 10 השנים הבאות הקדשתי להפוך למוסיקאי וזמר ״לפי הספר״. למדתי גיטרה מאפס אצל באלדי אולייר ואייל הלר, פיתוח קול אצל מיטל הוכמן, והשתתפתי בסדנאות כתיבה והלחנה אצל רועי זמיר ודניאל סלומון ברימון. כך נולדו השירים הראשונים ״סיפור״ ו״ליבורנו 11״ שמקורם בסיפורים לילדות שלי לפני השינה.
מפה הדברים קרו מהר. ארז כספי, חבר ותיק והבעלים של אולפני "ברדו" הפגיש אותי עם דני רובס. דני הצביע על הטקסט של ״ליבורנו 11״ ונתן לי הוראה חד-משמעית: "תביא לי עוד כאלה, ותזרוק את הקאברים שלך לפח. דבר איתי כשיהיו לך חמישה שירים מקוריים". אחרי עוד כמה שיופים הוקלטו 4 שירים, כשתוך כדי התהליך התגבש ״המטבחון״, צוות מוסיקאים נפלאים שמנגנים לצדי. כיום באיחור של כ 20 שנה, אני סטודנט ברימון, ועדיין מתפרנס מייעוץ לחברות הייטק, יוצא במופע להקה חדש וראשון – ״הפעם באמת״.
עם לחנים חכמים, טקסטים בגובה העיניים, בלי יומרות ובלי קלישאות – מסיפורי ילדות בבלוק בבת-ים, דרך הלהקה שבתיכון ועד דעות שאחרים כותבים בפייסבוק ובטוויטר, במעטפת קאנטרי-רוק ישראלי, אני מזמין אתכם להצטרף אליי למסע מים אל ים, במרחבי העולם ובמעמקי הנפש.
חברי המטבחון
רועי פרל – שירה, גיטרות
ארז כספי – בס, קולות
לירן הדיה – תופים
אילון לוי – קלידים, קולות
לאתר של רועי פרל ולשירים מקוריים נוספים לחצו כאן
