הספר "המורה" מאת הסופרת מיכל בן-נפתלי בהוצאת כתר ספרים זכה בפרס ספיר לספרות של מפעל הפיס לשנת 2016.
פרס ספיר לספרות של מפעל הפיס, שנוסד בשנת 2000 במטרה לעודד את הספרות העברית ואת תרבות הקריאה, חולק זו השנה ה- 16 לכותר הטוב ביותר של השנה על פי בחירת חבר השופטים. "המורה" נבחר מתוך "רשימה קצרה" שכללה את הסופרים:
יניב איצקוביץ' – "תיקון אחר חצות", בהוצאת כתר ספרים
מיה לוי-ירון – "אישה בשמלה ירוקה", בהוצאת הקיבוץ המאוחד
שמעון צימר – "לפעמים הבית הוא רוצח", בהוצאת אפיק ספרות ישראלית
ננו שבתאי – "ספר הגברים", בהוצאת כתר ספרים
מיכל בן-נפתלי תקבל פרס כספי בסך 150 אלף ₪ וספרה יתורגם לערבית ולשפה זרה נוספת על פי בחירתה.
הזוכה בפרס ספר הביכורים: "האצבעות על הגבעה" מאת איתן דרור-פריאר, בהוצאת עם עובד.
מנימוקי חבר השופטים לזכייתה של מיכל בן-נפתלי:
איך כותבים על מה שלא ניתן לתאר? את אלזה וייס, גיבורת הרומן "המורה", קשה לאהוב וקשה להכיר. מיכל בן-נפתלי עושה מעשה יצירה עדין ומאופק, החושף, בעדינות, בשקט ובפשטות, את עברה של אלזה, מניצולי הרכבת של קסטנר. וייס היא פליטה, מהגרת מהונגריה החיה בתל אביב ומקיימת אורח חיים סגפני.
המספרת מתבוננת ממרחק שלושים שנה במורתה המרוחקת ומפענחת את סוד קיומה. ביד מאומנת, בפעולה מדויקת וחדת הבחנה, ביכולת הפשטה ודמיון, מאפשרת בן-נפתלי לשרטט חוויות שהלשון מתקשה לתפוס. היא בוראת את סיפורה של המורה והיא עושה זאת בזהירות, באיפוק, תוך שהיא שואלת מה הוא המרחק הנכון לכתיבה על הזולת.
בן-נפתלי מטפלת ביראת כבוד בגברת וייס, המורה, ניצולה נטולת גבורה, אשר העבר עבורה הוא כאדים מרעילים ההופכים את כל חייה להישרדות-גרידא, בבדידות נוראה. כך מאפשר הרומן לאהוב גם את מי שסירב להיות נאהב.
מיכל בן-נפתלי כתבה סיפור בעל משמעות אתית, בקול חד פעמי וצלול, צנוע אך אמיץ, אשר מאפשר מבט חדש על עצם אפשרותה של זהות לאחר אובדן.
האלוף (במיל') עוזי דיין, יו"ר דירקטוריון מפעל הפיס וקרן ספיר, אמר בטקס: כולנו אוהבים סיפור טוב, ופרס ספיר הוא סיפור טוב – מעצים את הסיפורת, מקדם את הסופרים ומחנך לקריאה. פרס ספיר הוא הצדעה לכישרון הספרותי הישראלי ואנו מודים מקרב לב לכל המועמדים לפרס – העשרתם אותנו!
