התערוכה 'מרתפי שמש', מבטא באופנים שונים את המבט אל הפנים, ובמקרה זה פנים הסטודיו של האמנית יפעת שטיינמץ הרסט , אליו היא מזמינה אותנו לביקור בתערוכת היחיד הראשונה שלה.
פתיחה ושיח גלריה: ביום ראשון, כ"ב בטבת תשע"ח (9.1.18) בשעה: 17:00, בהשתתפות הסטודנטיות וראשי מכללת 'תלפיות'. אוצר: אבנר בר חמא
עבודות הצבע המרשימות של יפעת מתעתעות, במבט ראשון, שכן הן נתפסות כאקוורלים בלתי גמורים על כן ציור בסטודיו. אולם, במבט שני מתגלה יופיין של הקומפוזיציות המושלמות, המורכבות מאובייקטים הלקוחים משולחן העבודה שלה. אלה, לעתים נחים ולעתים מרחפים להם באוויר כבתוך חללית הנעדרת כוח המשיכה.
בין חיתוכי הקומפוזיציה האלכסונים משתחלות נזילות צבע, מקריות או מתוכננות, המשתקפות באור מלאכותי בוהק. הגוף הנוזלי והאטום זולג מצורות מוגדרות, ולעתים מהתיחום וחומק לו על הבד.
לפנינו תיעוד אותנטי של הסטודיו של האמנית המשמש 'טבע דומם' מחד, אך בל נטעה: הוא אינו דומם כלל. ביד מיומנת, מנצלת האמנית את מוטיב האור, המים, הרטיבות ואפקטים של צבע מעניינים, המשמשים בערבוביה ובונים קומפוזיציות מורכבות המתוכננות בקפידה.
בהדפסי המונוטייפ, המעבר בין הנוקשות החלקלקה של פלטת ההדפס לבין הספיגה וההכתמה הרכה של הנייר, מסמן את התפר שבין הגיאומטרי, המוגדר והממושטר, לבין המופשט הלירי-רך, המתפשט והלא-ממושמע.
בציור מתרחש עימות בין הקונקרטי והמופשט ובין המוגדר לבין המפורק. החפצים פושטים ולובשים צורה, מתפרקים ומופיעים מחדש; הרצפה כמו נשמטת ומחליקה על פני משטח הציור. וכדבריה של האמנית: "המים מופיעים בציורים הן כתוכן והן כחומר חסר צורה – התפשטות שאין בה הבחנות והגדרות, הבאה לידי עימות עם התנועות הציוריות החדות והחותכות. פעולת הציור הפיזית יכולה להצטייר כמעין ניסיון 'להבדיל מים ממים".
יפעת שטיינמץ הרסט – 'מרתפי שמש'– תפנימים אוצר: אבנר בר חמא
9.1.18 – 12.2.18 כ"ב בטבת תשע"ח – כ"ז בשבט תשע"ח
