אחד הנושאים הבסיסיים והמורכבים בגידול וחינוך הילדים הוא נושא הגבולות. ענת בן סלמון – פסיכותרפיסטית ומדריכת הורים, על גבולות בתהליך החינוך חלק ב'.
בשבוע שעבר התחלנו לעסוק באחת הסיבות לקושי של הורים להתמודד עם נושא הגבולות, ועיקרו בכך שאינם רוצים להרגיש שהם מתסכלים את הילד ובכך יוצאים המרעים לו. סיבה נוספת נאוצה בכך שרבים מאיתנו לא מצליחים להתמודד עם נושא הגבול היא בכך שאין אנו תופסים נכון את ההגדרה.
אין אדם יכול להציב דבר עבור האחר אלא רק לעצמו. כלומר ההורים לא מציבים גבולות לילד או מגבילים אותו אלא רק לעצמם. מרחב מוגדר על ידי גבולותיו, כאשר אני שם את הגבול שלי במקום שאני מחליט אני מגדיר את המרחב של עצמי וכך מה שמעבר לו הינו הגבול של האחר " מכאן זה אני מעבר לכך, זה שלך". גם אם נחשוב על גבולות המדינה, היכן ששלנו מתחיל שלהם מסתיים וההפך.
כאשר אנו כהורים אומרים לילד "אני לא מסכים שתדבר אליי במילים אלו" אנו מגדירים לעצמנו מה אנו לא מסכימים לקבל ממנו, הגבול הוא שלנו לעצמנו, הילד לומד שעד הגבול הזה ההורה מסכים וכך אופו מסוים שפוגש גבול זה לא יעבור להורה כי ההורה לא מוכן שגבולותיו יוחצו.
הילד לומד את גבולות האחר, וכך מקבל מרחב ולומד לזהות גם הוא את גבולותיו שלו, כמו כן הילד לומד היתחסות ושפה מהוריו שמהווים דוגמא להתנהגות כל הזמן עבור הילד, גם אם אינם מודעים לכך בכל זמן נתון. אם כך, הורה שיודע לזהות ולשמור על גבולותיו שלו יהווה דוגמא לילד שיגדיר לעצמו את גבולות המרחב שלו. אם הורה יידע לתקשר את הנושא לילדו, יוכל הורה זה לדעת שילדו ידע לשמור על גבולותיו והן על גבולות האחר כאשר יידרש לכך. אם ההורה שם גבול לעצמו באופן שאינו משאיר מרחב לילד, וכך בעצם לא נשאר לו מקום, לא יוכל ילד כזה לקבל את גבול ההורה, לא בגלל שהוא ילד שלא מכבד גבול אלא כי אין נותר לו מרחב לעצמו וגבול ההורה הפך לכל השטח ולכן אין יכול להחשיבו כגבול.
לדוגמא, אם הורה מסוים שגבולותיו אינם ברורים לו לעצמו יגיד לילד שאסור לו לגשת אליו עם בקשה מסוימת כי זה הגבול ולא יתן לו פתח מתי או עם איזו בקשה כן ניתן לגשת, הרי ילד זה קרוב לוודאי ירגיש שאין לו מרחב כלל ויתנגד להגדרת מצב זו. אך במידה והורה יגדיר לילד שכרגע עם בקשה איקס אין אפשרות לגשת אך בו בזמן יגדיר לילדו מתי כן ובאיזה אופן או עם אילו בקשות אחרות כן, ידע הילד מה גבולות הגזרה במצב זה ודומה לו.
אם אנו יכולים ללמוד מכך שהגבול הוא שלנו ולא שמים אנו גבולות לילדינו יהיה לנו קל יותר, מאחר ואז לא נרגיש שאנו עושים משהו רע לילדנו ואין זה נורא שהוא מתוסכל אלא שלימדנו אותו להגדיר ולשמור על גבולותיו ובכך מילאנו את אחת המשימות ההוריות החשובות לנו, ועזרנו לילדנו להתכונן לחיים באופן מיטיב עבורו, יהיה לנו קל יותר להתמודד בפעם הבאה ואחרות כאשר נידרש להגביל את עצמנו בסיטואציה מול הילד.
בהמשך הסדרה אציע כמה סיבות למה קשה לנו ההורים לשים גבולות לעצמנו.
ענת בן סלמון – פסיכותרפיסטית , מדריכת הורים ומנהלת המרכז הטיפולי כלים שלובים
050-422-8189
